פסח
חג יהודי הנחגג לזכר יציאת מצרים / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
חַג הפֶּסַח (או בשמו המקראי: חַג הַמַּצּוֹת) הוא חג יהודי מקראי, הראשון מבין שלוש הרגלים. פסח נחוג במשך שבעה ימים, מט"ו בניסן ועד כ"א בניסן[1] בארץ ישראל וכ"ב בניסן בחוץ לארץ שם מציינים את יום טוב שני של גלויות. היום הראשון והאחרון מכונים "ימים טובים", והימים שביניהם מכונים "חול המועד". פסח מציין את יציאת בני ישראל מעבדות במצרים לחירות, שחלה לפי המקרא בליל היום הראשון לחג, לאחר מכת בכורות. היום האחרון לחג, המכונה שביעי של פסח, מציין לפי חז"ל את נס קריעת ים סוף.
שולחן ערוך לקראת ליל הסדר | |
שמות נוספים | חג הפסח, חג המצות, חג החירות, חג האביב, חג הגאולה. |
---|---|
סוג | שלוש רגלים |
סיבה | זיכרון יציאת מצרים, הצלת בכורי ישראל, ה' פסח על בתי בני ישראל במכת בכורות, קריעת ים סוף. |
סמלים | בדיקת חמץ, ביעור חמץ, מצות, ליל הסדר, קערת ליל הסדר, הגדה של פסח. |
מאכלים | מצה, קניידלעך, מצה בריי |
מתקשר עם | שבת הגדול, תענית בכורות, ספירת העומר, חול המועד, מימונה, פסח שני, שבועות, שלושת הרגלים |
מועד | |
תאריך התחלה |
ט"ו בניסן
ה'תשפ"ה |
תאריך סיום |
ארץ ישראל: כ"א בניסן
ה'תשפ"ה |
מצוות החג המרכזיות הן איסור אכילה, הנאה ובעלות על חמץ במהלך כל החג, ומצוות עשה של אכילת מצה וסיפור יציאת מצרים בלילה הראשון של החג, הוא ליל הסדר. בליל הסדר מצווה מן התורה לאכול מצה ומרור ולספר על יציאת מצרים, ומדברי חכמים גם לשתות ארבע כוסות יין. בזמן שבית המקדש היה קיים, התקיימו בחג הפסח גם מצוות עלייה לרגל, הקרבת קורבן פסח בערב החג ואכילתו בירושלים בלילה של ליל הסדר. לאחר חורבן בית המקדש מצוות אכילת מרור בליל הסדר היא מדברי חכמים. על אף שבכל הימים הטובים יש מצווה לומר את ההלל, הרי שאמירתו בפסח אופיינית במיוחד ובשל כך הוא מכונה בחז"ל גם בשם הלל המצרי.
סיפור יציאת מצרים והיציאה לחופשי מעבדות לחירות המבטאים את מהות החג, הפכו את החירות לסמל תרבותי, דתי ואוניברסלי. המונח "יציאה מעבדות לחירות" השאוב מחג הפסח הפך לביטוי שגור בשפה העברית בהקשרים שונים. המוטיב "זכר ליציאת מצרים" נאמר בכל קידוש לליל שבת או ליל יום טוב.