נפש החיים
ספרו של רבי חיים מולוז'ין / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
נפש החיים הוא ספר קבלי למחצה שנכתב בידי הרב חיים מוולוז'ין, גדול תלמידיו של הגאון מווילנא, אב בית דין העיר וולוז'ין ומייסד ישיבת וולוז'ין. תוכן הספר נסוב על גדלות האל ויחסו לעולם, גדלות האדם, טיבה של הנשמה, מעלת התפילה וחשיבות לימוד התורה, עד כדי הצבתה כערך עליון.
מידע כללי | |
---|---|
מאת | הרב חיים מוולוז'ין |
מקום התרחשות | וילנא והורודנא |
הוצאה | |
תאריך הוצאה | תקפ"ד, 1824 |
מהדורות נוספות | |
תאריך מהדורות נוספות | תקצ"ז |
הספר הוא ביטוי חשוב של התפישה הליטאית-מתנגדית והרב מבריסק כינהו "שולחן ערוך בהשקפה"[דרוש מקור]. הוא כולל לא מעט ויכוחים גלויים וסמויים עם החסידות. יש הטוענים כי בעיקר הוא מתפלמס עם ספר התניא של ר' שניאור זלמן מלאדי ויש טוענים כי נראה כי חיציו מכוונים בעיקר דווקא אל דרכם של הבעל שם טוב והמגיד ממזריטש[1].
הספר ראה אור לראשונה בווילנה בשנת תקפ"ד, ובשנית בווילנה בשנת תקצ"ז. במהדורה זו נוספו לספר 'פרקי הביניים' (המכונים לעיתים 'שמונה פרקים', בעקבות חיבורו של הרמב"ם בשם זה), שנדפסו בין השער השלישי לשער הרביעי, ובהם עיקר ביקורתו החזיתית של ר' חיים נגד החסידות.
הספר נדפס במהדורות רבות. בשנת תשמ"ט נדפס הספר מחדש, תוך תרגום מאמרי הזוהר ועוד תוספות חשובות על ידי הרב יששכר דוב רובין.