יוסף בן מתתיהו
מצביא, היסטוריון וסופר יהודי בתקופת המרד הגדול ואחריו / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
יוסף בן מתתיהו (ביוונית: Ἰώσηπος, יוספּוס[1]) או בשמו הרומי: טיטוס פלאוויוס יוספוס[2] (בלטינית: Titus Flavius Iosephus,[3] מוכר גם בצורה המשובשת שהשתרשה: יוספוס פלאוויוס)[4] (37 או 38 לספירה,[5][6] – 100 לספירה לערך) היה היסטוריון, סופר ומצביא יהודי בתקופת המרד הגדול, במהלכו נפל בשבי הרומאים ביודפת. למרות זאת זכה באהדתם של קיסרי השושלת הפלאבית, אספסיאנוס וטיטוס בנו, שהעניקו לו אזרחות רומית ונחלת מגורים ברומא, שם חי במהלך המחצית השנייה של חייו. עם קבלתו את האזרחות הרומית על ידי טיטוס הפך שמו על שם פטרונו כנהוג ל"טיטוס פלאוויוס יוספוס".
חיתוך עץ של יוסף בן מתתיהו מן המאה ה-19 | |
לידה |
37 ירושלים, פרובינקיה יודיאה |
---|---|
פטירה |
100 (בגיל 63 בערך) רומא, האימפריה הרומית |
שם לידה | יוסף בן מתתיהו |
מדינה | רומא העתיקה |
לאום | יהודי |
עיסוק | מצביא, פוליטיקאי, היסטוריון |
שפות היצירה | ארמית, יוונית |
סוגה | היסטוריה, אפולוגטיקה יהודית, אוטוביוגרפיה. |
זרם ספרותי | פרושים |
נושאי כתיבה | היסטוריה של עם ישראל, היסטוריה של המרד הגדול. |
יצירות בולטות |
ארבעת חיבוריו: מלחמת היהודים קדמוניות היהודים נגד אפיון חיי יוסף |
צאצאים | הורקנוס, סימונידס אגריפס, יוסטוס |
ארבעת הספרים שחיבר ברומא בשפה היוונית השתמרו לדורות בשלמותם, אירוע נדיר למדי בקרב סופרי העת העתיקה, שרוב חיבוריהם אבדו. זאת עקב הערך המוסף שהיה לחיבוריו "מלחמת היהודים" ו"קדמוניות היהודים" לתאולוגיה הנוצרית, דבר שהשפיע גם על השתמרות שאר חיבוריו עד ימינו. בניגוד לכנסייה, היהדות לא הכלילה בתוכה את כתביו, ועניין יהודי מחודש בהם התעורר רק במאה ה-19.