פורטל:היסטוריה
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
היסטוריה היא תחום-דעת (דיסציפלינה אקדמית) העוסק במחקר מדעי של קורות עם או קבוצה חברתית במשך תקופה בעבר. המחקר ההיסטורי הוא מענפי המחקר הקדומים ביותר ונובע מהדחף האנושי והרצון לתעד אירועים ותהליכים היסטוריים שהוא מסממניה של כל תרבות אנושית. שורשי מדע ההיסטוריה נעוצים בתרבות של יון העתיקה, ממקור זה נכנסה לשימוש המילה היסטוריה Ιστορία (ביוונית עתיקה: "חקר"), לאחר שהרודוטוס קרא כך לספרו אודות מלחמת פרס–יוון, והניח את יסודות ההיסטוריוגרפיה שהיא פרי המחקר ההיסטורי. עד המאה ה-20, תו ההכר של הדיסציפלינה ההיסטורית, אשר ייחד אותה מדיסציפלינות אחרות העוסקות בחקר העבר, הוא הסתמכותם העיקרית, של ההיסטוריונים על עדויות כתובות וכך נקראה התקופה שלפני המצאת והשימוש האנושי בכתב - פרהיסטוריה. שינויים וחידושים במתודולוגיה ההיסטורית, אשר הושפעו גם מרוח הזמן והתפתחות המדע והטכנולוגיה בכלל, הביאו לשימוש גובר כלים נוספים, מלבד מלל ואימוץ מתודולוגיות של דיסציפלינות שונות לחקר ההיסטוריה, כגון ארכאולוגיה, כלכלה, פסיכולוגיה, סוציולוגיה ואנתרופולוגיה.
"היסטוריה", עבודת פסיפס המוצגת בספריית הקונגרס בוושינגטון די. סי. במרכז, דמות ההיסטוריה כאישה המחזיקה עט וספר. בצד השמאלי של הפסיפס יושבת המיתולוגיה בדמות אישה המחזיקה גלובוס ביד שמאל בעוד יד ימין נחה על מסעד הכיסא ובצמוד לה ניצב ספינקס והן מסמלות את החידות שאין להן פתרון. בצד ימין של הפסיפס יושבת אישה מבוגרת המסמלת מסורת והיא מספרת סיפורי עם לילד היושב לפניה. ברקע - שלושה מבנים המסמלים את הציוויליזציות העתיקות - הפירמידה הגדולה של גיזה, הקולוסיאום והפרתנון. |
לערך המלא על מדע ההיסטוריה | לקטגוריה הכוללת את כל הערכים הקשורים להיסטוריה |
בשנת 2020 הוגש נגד שפי פז כתב אישום על השחתת מקרקעין, בשל כתיבת סיסמאות על דלת שגרירות האיחוד האירופי. אולם, לא תמיד היחס לכתיבה על רכוש הזולת היה כה שלילי. קירות רומא בעת העתיקה היו מכוסים גרפיטי. על עמוד בכנסיית הקבר מתנוססת כתובת כזו, משנת 1384, שאיש לא טרח עדיין למחוק. צילומים של הכותל המערבי, מימי השלטון העות'מאני, מראים כי הוא היה מכוסה גרפיטי. בשנת 1948, לוחם הפלמ"ח, ברוך ג'מילי, ״עיטר״ מבנה בשער הגיא בשמו, ועד שהרשויות טרחו למחוק כתובת זו, בשנות ה-80, היא הפכה לפואנטה במערכון של הגשש החיוור, ושלמה ארצי וגידי קורן כתבו עליה שיר הלל, שזכה במקום הראשון בפסטיבל הזמר והפזמון 1974. ג׳מילי תבע את הרשויות, ודרש, שישחזרו את הגרפיטי. הוא טען, שלגרפיטי הזו יש ערך היסטורי, כמו לגרוטאות המשוריינים בשער הגיא. ג'מילי, אמנם, הפסיד גם במשפט וגם בערעור, אך בשנת 2011 הרשויות דווקא כן שחזרו את הגרפיטי (כמתועד בתמונה). השחזור מומן מתקציב שימור אתרי המורשת הלאומיים.
לקטעי "הידעת?" נוספים
תנועת המחאה וזכויות האדם אפרו-אמריקאית נהנתה מתמיכה של ארגונים יהודים הן בלוגיסטיקה אך גם בסיוע מוסרי ותקשורתי. אנשי רוח יהודים היו פעילים באירועי מצעדי המחאה וההפגנות בכלל וכיועצים ותומכים של מרטין לותר קינג, המפורסם שבהם היה הרב אברהם יהושע השל שפעל למען השגת שוויון לשחורים בארצות הברית. על רקע זה היה יחסו של קינג כלפי יהדות יהודים ומדינת ישראל חיובי ואוהד. מקרה מיוחד הוא מכתב לידיד אנטי ציוני המיוחס למרטין לותר קינג ובו מובאת בשמו מסה לפיה אנטי ציונות ואנטישמיות הן גישות המשיקות אחת לשנייה וכי אנטי ציונות היא אנטישמיות במסווה. קטעים מטקסט זה צוטטו מספר פעמים על ידי פוליטיקאים ישראלים ופרו ציונים. ההיסטוריון אריק סנדקוויסט שחקר את תולדות הקשר בין ארגונים יהודים לבין תנועת המחאה האפרו-אמריקאית בכלל ומרטין לותר קינג הגיע למסקנה כי מדובר בטקסט שלא נכתב ולא נאמר על ידי מרטין לותר קינג, אך יש בו הד לאירוע מתועד בו קטע מרטין לותר קינג סטודנט אנטישמי ואמר לו "אל תאמר דברים אלו, כאשר אנשים מותחים ביקורת על ציונים הם מתכוונים ליהודים, דבריך הם אנטישמיים".
לקטעי "הידעת?" נוספים
מהומות ועימותים בין מתיישבים צרפתים לכוחות צבא צרפתי ביום 11 בנובמבר 1960. וידאו מיומן חדשות של אולפני יוניברסל. 52 שניות. מלחמת העצמאות האלג'יראית (1954 - 1962) הייתה מלחמה ארוכה ועקובה מדם ובסופה התאחד העם האלג'יראי והוטבעו ערכי העצמאות והסלידה מקולוניאליזם בתודעה הלאומית. שיטותיו האכזריות של הצבא הצרפתי בניסיון לדכא את המרי נותרו נושא מעורר מחלוקת בצרפת עד היום. בינואר 1960, לאחר שהמתיישבים ממוצא צרפתי הבינו שצרפת איננה מתכוונת לשמור על אלג'יריה צרפתית, הם החלו במחאה אלימה כנגד הצבא הצרפתי, שכונתה "שבוע הבריקדות". שנה לאחר מכן, במשאל עם, תמך רוב מוחלט של אזרחי צרפת בעצמאות אלג'יראית מלאה ובהסכמי אוויאן באביב 1962, נחתם הסכם שלום. בקיץ שלאחר מכן עזבו את אלג'יריה מיליון וארבע מאות אלף מתיישבים אירופים וביניהם יהודים ספרדים.
אישה אירית טווה באמצעות כישור, תמונת פוטוכרום, בין 1890 ל-1900. טווייה היא התהליך בו נשזרים סיבים לכדי חוטים, על ידי פיתול הסיבים סביב עצמם עד כדי יצירת חוט. זוהי תמונה מבוימת המשלבת יסוד של נוסטלגיה, מאחר שבעת צילום התמונה, חלפה כמחצית המאה מאז היה הכישור בשימוש יומיומי. בעקבות המהפכה התעשייתית הוחלף הכישור בתחליפים ממוכנים.
- היסטוריה כללית
- אירועים בלוח העברי
- היישוב בארץ ישראל
- המזרח התיכון
- אירופה
- גרמניה
- צרפת
- אוסטרליה
- אמריקה הלטינית
- נשים בהיסטוריה (היום)
- 1834 – פורץ מרד הפלאחים נגד השלטון המצרי של מוחמד עלי בארץ ישראל
- 1898 – נפטר ויליאם גלאדסטון (בתמונה), שכיהן ארבע פעמים כראש ממשלת בריטניה
- 1948 – כוח פלמ"ח בפיקוד דוד אלעזר פורץ לרובע היהודי בירושלים דרך שער ציון
- 1965 – מפא"י ואחדות העבודה - פועלי ציון מקימות את המערך לאחדות פועלי ארץ ישראל
- 1977 – רכבת האוריינט אקספרס עורכת את נסיעתה האחרונה
- היום העשרים ושישה של ספירת העומר
- יום הרצל (נדחה)
- ה'תקפ"ז – נפטר רבי נפתלי צבי מרופשיץ, מגדולי אדמו"רי פולין בתחילת המאה ה-19
- ה'תרנ"ח – נולדה גולדה מאיר, ראש הממשלה הרביעית של מדינת ישראל
- ה'תש"ג – השואה: הסתיים מרד גטו ורשה
- ה'תש"ח – מלחמת העצמאות: נפתח מבצע בלק להבאת תחמושת מצ'כוסלובקיה
פרשת השבוע: בהר
הדף היומי: מסכת בבא מציעא, דף פ"א
י"א באייר
ה'תשפ"ד - יום הרצל (נדחה) - אירועים בלוח העברי
- 1936 - האונייה היוגוסלבית צ'טוורטי היא הראשונה המתכבדת לפרוק את מטענה (שקי מלט) בנמל תל אביב שהתחיל את פעולתו.
- 1939 - הבריטים עוצרים את מפקד האצ"ל דוד רזיאל, כצעד מניעתי, בעקבות התסיסה ביישוב לאחר פרסום הספר הלבן. רזיאל, ועמו התעשיין אפרים אילין נסעו בטיסה פנימית מתל אביב לחיפה על מנת להפגש עם פנחס רוטנברג. בעת עצירת ביניים בלוד זוהה רזיאל על ידי קצין משטרה ערבי, ונעצר.
- 1948 – מלחמת העצמאות – כוח פלמ"ח בפיקוד דוד אלעזר פורץ לרובע היהודי בירושלים דרך שער ציון.
- 1935 – נפטר לורנס איש ערב, ארכאולוג, הרפתקן, סופר ואיש צבא בריטי, מנהיג המרד הערבי כנגד האימפריה העות'מאנית (נולד ב-1888)
- 715 – על פי חלק מן המקורות, גרגוריוס השני יורש את קונסטנטינוס בתור אפיפיור
- 1418 – לכידת העיר פריז על ידי ג'ון, הדוכס מבורגנדי
- 1536 – הוצאתה להורג של אן בולין, אשתו השנייה של מלך אנגליה הנרי השמיני, באשמת ניאוף ושימוש בכשפים
- 1606 – לאחר יומיים של אינטררגנום, ההמון המוסקבאי בוחר את וסילי הרביעי לבית שויסקי להיות צאר על האימפריה הרוסית
- 1802 – נוסד מסדר לגיון הכבוד הצרפתי
- 1935 – בית משפט בברן פוסק כי הפרוטוקולים של זקני ציון הם זיוף ואוסר את הדפסתם בשווייץ
- 1939 – פולין וצרפת חותמות על הסכם צבאי המציין, בין השאר, כי צרפת תתקוף את גרמניה הנאצית במידה וזו תתקוף את פולין
- 1977 – רכבת האוריינט אקספרס המיתולוגית, בין פריז לאיסטנבול מבצעת את נסיעתה האחרונה
- 1218 – נפטר אוטו הרביעי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה
- 1616 – הוטבל המלחין ונגן העוגב הבארוקי יוהאן יאקוב פרוברגר
- 1762 – נולד הפילוסוף יוהאן גוטליב פיכטה (בתמונה)
- 1771 – נולדה הסופרת היהודייה רחל ורנהגן
- 1876 – נולד הפילולוג והקלסיקאי פליקס יעקובי
- 1418 – לכידת העיר פריז על ידי ז'אן הראשון, דוכס בורגונדיה
- 1802 – נוסד מסדר לגיון הכבוד הצרפתי
- 1804 – נפולאון ערך רפורמה בצבאו, הגרנד ארמה, ומינה קצינים מצטיינים כמרשלים בהם: מישל נה, ז'אן לאן, ז'ואקים מירא, ברנדוט, ניקולא דאב וסולט
- 1977 – רכבת האוריינט אקספרס המיתולוגית מבצעת את נסיעתה האחרונה – רכבת נוסעים מהודרת, שפעלה במשך קרוב למאה שנה בין פריז לאיסטנבול (בתמונה: כרזת פרסומת לאוריינט אקספרס)
- 2016 – נפטר אלכסנדר אסטרוק, סופר, תסריטאי, במאי ומבקר קולנוע צרפתי
- 1861 – נולדת דיים נלי מֶלבָּה (בתמונה) – זמרת סופרן אוסטרלית, האוסטרלית הראשונה שהשיגה הכרה בינלאומית בתחום זה.
- 2002 – נפטר ג'ון גורטון שכיהן כראש ממשלת אוסטרליה התשעה עשר.
- 1848 - מלחמת ארצות הברית–מקסיקו: מקסיקו מאשררת את הסכם גואדלופה אידלגו
- 1895 - הסופר והמשורר חוסה מארטי, שנחשב לאבי האומה בקובה, נופל בקרב במהלך מלחמת העצמאות הקובנית
- 1965 - נולדה הדוגמנית והמנחה הצ'יליאנית ססיליה בולוקו
- 1965 - נולדה השחקנית הספרדייה-מקסיקנית פרנסס אונדיוויילה
- 1977 - נולדת השחקנית האורוגוואית נטליה אוריירו
- 1979 - נולד הכדורגלן האורוגוואי דייגו פורלאן
- 1990 - נולד הכדורגלן הקולומביאני ויקטור איברבו
- 1536 – הוצאתה להורג של אן בולין, אשתו השנייה של מלך אנגליה הנרי השמיני, באשמת ניאוף ושימוש בכשפים
- 1999 – כוכבת אופרות הסבון סוזן לוצ'י זוכה בפרס אמי לאחר 19 שנים רצופות שהייתה מועמדת ולא זכתה
- נולדו
- 1941 – נורה אפרון, תסריטאית, במאית מפיקה, סופרת ועיתונאית אמריקאית
- 1966 – ג'ודי פיקו, סופרת ומחנכת אמריקאית
- נפטרו
- 1987 – ג'יימס טיפטרי ג'וניור, סופרת ופסיכולוגית אמריקאית
- 1994 – ג'קלין קנדי-אונאסיס (בתמונה), הגברת הראשונה של ארצות הברית, אשתו של ג'ון קנדי
- 2005 – בתיה גור, סופרת ישראלית
מקס וולדימורוביץ אלפרט היה צלם ועיתונאי סובייטי שהנציח בעבודותיו את ההיסטוריה של ברית המועצות בעיקר במחצית השנייה של המאה העשרים, גלריה זו מציגה תמונות מעבודותיו המתארות את הלחימה האכזרית בהחזית המזרחית במלחמת העולם השנייה שהייתה המוקד לאחד העימותים הקשים והעקובים מדם בהיסטוריה האנושית.
- חיילים מהצבא האדום במהלך מתקפת נגד בשנת 1941
- חיילים של חזית הבילרוסית ה-1 בעת הפסקה קצרה בקרבות 1944.
- חיילים של הצבא האדום בעת לחימה בתוך כפר באזור הקווקז יוני 1942.
אסיה: החומה הגדולה של סין ♦ שושלת מינג ♦המחלוקת על הטקסים הסיניים ♦ קדר ♦ הכיבוש הערבי של ארץ ישראל
אמריקה: אינקה ♦ המלוכה הקנדית ♦ פרשת ווטרגייט ♦ תקרית רוזוול
אירופה: האימפריה הפורטוגזית ♦ התיאטרון ביוון העתיקה
אפריקה: הטרק הגדול ♦ הכרזת העצמאות של רודזיה ♦ מושבת הכף ההולנדית
אנטארקטיקה: המשלחת הטראנס-אנטארקטית של חבר העמים הבריטי - משלחת טרה נובה - משלחת הקוטב הדרומי - קבוצת המזרח הרחוק - משלחת נמרוד
הפשיטה על דייפ הייתה מבצע של בעלות הברית במהלך מלחמת העולם השנייה, שבו נעשה ניסיון לכבוש ולהחזיק את הנמל בעיר דייפ שבצפון צרפת, שהייתה אז כבושה בידי גרמניה הנאצית. במהלך המבצע, שהתרחש ב-19 באוגוסט 1942, נחתו למעלה מ-6,000 חיילים, רובם קנדים בחוף דייפ, כשהם מסתייעים בחיפוי ימי ואווירי של בריטניה וארצות הברית. מטרת המבצע הייתה מורכבת. היה זה ניסיון להראות כי ניתן לכבוש נמל בצפון צרפת ולהחזיק בו, על מנת לשמש כמקרה מבחן בתכנון "החזית השנייה" שקרמה עור וגידים רק כשנתיים לאחר מכן, במהלך הפלישה לנורמנדי. כן שם המבצע למטרה לקבל מידע מודיעיני וטכנולוגי, אם מחקירת שבויים, ואם מתפיסת מכשיר הרדאר הגרמני, שפעל בעיירה פורוויל הסמוכה.
אף אחד מיעדי המבצע לא הוגשם. מתוך 6,086 החיילים שנחתו בחוף דייפ נהרגו או נשבו 3,623, כשישים אחוזים מהכוח התוקף. חילות האוויר של בעלות הברית כשלו בהגנה על התוקפים, ואיבדו 119 מטוסים, בעוד שהצי המלכותי הבריטי ספג 555 אבדות. ניסיון המבצע השפיע על תכנונם של מבצעי פלישה ימית עתידיים כמבצע לפיד ומבצע אוברלורד.
העת העתיקה: מרקוס ויפסניוס אגריפה ♦ אלכסנדר הגדול ♦ קלאופטרה ♦ חניבעל ♦ פיליפוס החמישי, מלך מוקדון
ימי הביניים: פרידריך השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה
רנסאנס: לאונרדו דה וינצ'י ♦
- פוליטיקאים: יון אנטונסקו ♦ צ'ארלס גורדון ♦ וילהלם השני, קיסר גרמניה ♦ צ'ארלס הוהי ♦ רוברט מולדון
- אנשי רוח ומדע: וולפגנג אמדאוס מוצרט ♦ ג'ורג' קנאן ♦ פרדיננד לסל
- אנשי צבא: ויליאם פיט הבן ♦ קרול הראשון, מלך רומניה ♦
- היסטוריה של עם ישראל: אנה פרנק ♦ קורט טוכולסקי
העת העתיקה: קרב קאנאי ♦ קרב קדש ♦ מלחמת גאליה ♦ קרב חרן ♦ זירת חצי האי האפניני במלחמה הפונית השנייה ♦ כיבוש האימפריה הפרסית על ידי אלכסנדר הגדול
ימי הביניים: המצור הגדול על מלטה ♦ קרב הירמוך ♦ קרב קרני חיטין ♦ מבצר צלבני ♦ כיבוש קונסטנטינופול ♦ המצור על אנטיוכיה מלחמת מאה השנים 1337-1453
העת החדשה: קרב נאווארינו ♦ קרב שילה ♦ המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877-1878) ♦ טבח מי ליי ♦ מלחמת צ'צ'ניה השנייה ♦
מלחמת העולם הראשונה: בולגריה במלחמת העולם הראשונה ♦ קרב יוטלנד ♦ מערכת הצוללות במלחמת העולם הראשונה ♦ קרב מפרץ הלגולנד ♦ קרב שרטון דוגר (1915) ♦
מלחמת העולם השנייה: מלחמת איטליה–יוון ♦ קרב ביר חכים ♦ קרב מידוויי ♦ קרב סטלינגרד ♦ הפשיטה על דייפ ♦ המערכה על צרפת ♦ המערכה במזרח אפריקה במלחמת העולם השנייה ♦ צרפת החופשית ♦ המערכה באוקיינוס האטלנטי (1939–1945) ♦ טיגר ♦ T-34 ♦ הטלת פצצות האטום על הירושימה ועל נגסאקי ♦
תחומי מחקר (דיסציפלינות):
ארכאולוגיה: תחום המדעי החוקר את עברה של התרבות האנושית על ידי מציאה, תיעוד וניתוח של מידע תרבותי וסביבתי, שרידי אנשים, חיות או צמחים לצד תרבות חומרית - אדריכלות וחפצים. מטרתה של הארכאולוגיה היא תיעוד והסברה של מקורות התרבות האנושית והתפתחותה. ארכאולוגים בולטים: קתלין קניון | יגאל ידין | היינריך שלימן | שארל קלרמון-גנו
אשורולוגיה: תחום החוקר את ההיסטוריה, הארכאולוגיה והלשון של מסופוטמיה העתיקה, והתרבויות הקרובות לה שעשו שימוש כלשהו בכתב יתדות. שם הענף לקוח מן השם אשור, אולם התחום עצמו רחב יותר ולא מוגבל רק לתרבות האשורית, והוא מכסה גם את כובש האומה האשורית, בבל, יחד עם קודמתן של שתי תרבויות אלה, שומר. אשורולוגים בולטים: יוליוס אופרט | משה דוד קאסוטו.
אגיפטולוגיה: הוא המדע העוסק בחקר מצרים העתיקה – תולדותיה, לשונה, ממצאיה הארכאולוגיים, האמנות שלה, דתה, משפטה, חיי החברה שלה וכלכלתה – למן ראשיתה ועד הכיבוש הערבי. אגיפטולוגים בולטים: ז'אן-פרנסואה שמפוליון | פלינדרס פיטרי | הווארד קרטר
תחומים נוספים: בלשנות היסטורית | כרונולוגיה | פרוסופוגרפיה | גאוגרפיה היסטורית | אנתרופולוגיה | יחסים בינלאומייםאסכולות: פילוסופיה של ההיסטוריה | היסטוריוגרפיה | הוראת ההיסטוריה בישראל | ההיסטוריוגרפיה של הציונות | היסטוריוגרפיה ישראלית
אסכולת האנאל: אסכולה היסטוריוגרפית שפעלה כנגד התמקדות המחקר בהיסטוריה אירועית ובהיסטוריה של "אנשים גדולים". מנגד הם הציעו להתמקד ניתוח ומחקר של תהליכים ארוכי טווח. האסכולה קראה לשילובה של הדיסציפלינה ההיסטורית בקרב מדעי החברה ולשימוש בכלים מדעיים, כגון סטטיסטיקה, למחקר ההיסטורי. האסכולה שהייתה פורצת דרך בשנות ה-30 של המאה ה-20 איבדה את ייחודה ועיקריה שולבו באסכולות חדשניות. היסטוריונים בולטים: מארק בלוך | עמנואל לה רואה לדורי | פרנן ברודל
מיקרו היסטוריה: המיקרו היסטוריה התפתחה בעשורים האחרונים של המאה העשרים. זוהי סוגה חדשה בהיסטוריוגרפיה. ניתן להשוותה להצצה דרך חור המנעול אל חברה מסוימת בנקודת זמן מסוימת בעבר. באמצעות בדיקה מדוקדקת של חומר ארכיוני אודות פרשה אחת, שבמרכזה עמדו "גיבור" או "גיבורה" אשר לא נמנו עם השכבות המעצבות את מהלך ההיסטוריה, מציעים החוקרים הסבר למציאות ולתמורות בחיי התקופה – בייחוד בפינות שאליהן אין על-פי רוב גישה בכלי מחקר אחרים. היסטוריונים בולטים: קרלו גינצבורג | נטלי זימון דייוויס
היסטוריה עולמית: היסטוריה עולמית הינה תת-דיסציפלינה אקדמית צעירה יחסית, אשר החלה להתפתח בשנות ה-80 של המאה ה-20. מטרת המחקר בתחום הינה להבליט תהליכים משותפים, להצביע על השפעות והשפעות שכנגד ולצייר תמונה גלובלית של ההתפתחות האנושית. היסטוריה עולמית שואפת להיות יותר מאשר אסופה של היסטוריות נבדלות של מדינות, עמים וציוויליזציות. היסטוריונים בולטים: ארנולד טוינבי | מרשל הודג'סון | קלייב פונטינג
אסכולות נוספות: היסטוריציזם | היסטוריה חברתית | מטריאליזם היסטורי | פוסטמודרניזםהיסטוריונים מן העת העתיקה: הרודוטוס | תוקידידס | פלוטרכוס | קסנופון | פוליביוס | גאיוס סאלוסטיוס קריספוס | יוסף בן מתתיהו | טקיטוס | אוסביוס מקיסריה | היסטוריונים נוספים מהעת העתיקה
חוקרי העת העתיקה: אדוארד גיבון | מרטין הנגל | ר"ג קולינגווד | מוזס פינלי | עדית המילטון | יוזף יוסטוס סקליגר | פרידריך מינצר | ורנר אק | תאודור מומזן | ארנאלדו מומיליאנו | רונלד סיים | רויאל נץ | ריצ'רד בנטלי | ג'ון ברנט | ארנולד יו מרטין ג'ונס | גבריאל הרמן | חוקרים נוספים של העת העתיקה
היסטוריונים מימי הביניים: ז'אן דה ז'ואנוויל | נסטור הכרוניקן | בדה ונרביליס | סי מה צ'יאן | ויליאם מצור
חוקרי ימי הביניים: מרק בלוך | ז'ורז' שסטלן | עמנואל לה רואה לדורי | יוהאן הויזינחה
היסטוריונים מוסלמים: מוג'יר א-דין | אבן אסחאק | אבן ח'לדון | אחמד אל-בלאד'רי | אל-ואקידי | היסטוריונים מוסלמים נוספים
חוקרי היסטוריה איסלמית: ברנרד לואיס | טלאל אסד | קלוד כאהן | בת יאור | מייקל קוק | סולימאן בשיר
היסטוריונים צבאיים: ג'ון קיגן | איאן קרשו | יו טרבור-רופר | ריצ'רד אוברי | קרל פון קלאוזביץ | באזיל לידל הארט | אורי מילשטיין | היסטוריונים צבאיים נוספים
היסטוריונים בריטים: ארנולד טוינבי | אריק הובסבאום | אדריאן הייסטינגס | לורנס סטון | פרנסיס ייטס | קארן ארמסטרונג | היסטוריונים בריטיים נוספים
היסטוריונים אמריקאים: גרטרוד הימלפארב | דברה ליפשטדט | דניאל ג'. בורסטין | ברברה טוכמן | הווארד זין | ויליאם שיירר | ארנסט קיצינגר | זאב לקויר | נטלי זימון דייוויס | מייקל ל. קורץ היסטוריונים אמריקאים נוספים
היסטוריונים של השואה: כריסטופר בראונינג | דניאל גולדהגן | נח קליגר | לני יחיל | חנה יבלונקה | חנה ארנדט | עמנואל רינגלבלום | סבסטיאן הפנר | ראול הילברג חוקרי שואה נוספים
היסטוריונים ישראלים: שלמה אבינרי | יעקב טלמון | רוני אלנבלום | גדי אלגזי | שלמה דב גויטיין | משה גיל | מרדכי גיחון | מרטין ון קרפלד | זאב וילנאי | מיכאל הרסגור | בן-ציון דינור | אורי מילשטיין | בני מוריס | מיכאל אורן | מירון בנבנשתי | משה דוד קאסוטו | יוסף קלוזנר | מיכאל אבי יונה | מאיר פעיל | יהושע פורת | יהושע פראוור | עמנואל סיון | זאב שטרנהל | אביעד קליינברג | משה צימרמן | מוקי צור | בנימין זאב קדר | ישראל קלוזנר היסטוריונים ישראלים נוספים
זוכי פרס ישראל להיסטוריה: בנימין איזק | יהושע אריאלי | יהודה באואר | אלכסנדר ביין | אברהם גרוסמן | משה ימר | מרים ירדני | יעקב כ"ץ | חוה לצרוס-יפה | רפאל מאהלר | אברהם סולטמן | עמוס פונקנשטיין | דוד פלוסר | שאול פרידלנדר | מיכאל קונפינו | שולמית שחר | מנחם שטרן | אניטה שפירא
היסטוריה על ציר הזמן |
---|
|
מערכת שלוש התקופות | פרהיסטוריה | אבולוציה של האדם | המהפכה הנאוליתית
תקופת האבן | נדידת האדם הקדמון
התקופה הפלאוליתית | התקופה האפיפלאוליתית | התקופה המזוליתית
התקופה הנאוליתית | התקופה הכלקוליתית
ארץ ישראל בעת העתיקה | תקופת הברונזה המאוחרת בארץ ישראל
היסטוריה של מצרים העתיקה | מצרים העתיקה
האימפריה האכדית | אשור | שומר
יוון העתיקה | יוון הארכאית | יוון הקלאסית | התקופה ההלניסטית
שקיעת האימפריה הרומית | ימי הביניים | ראשית ימי הביניים | ימי הביניים המוקדמים | נדידת העמים
מסעי הצלב | מלחמת מאה השנים | כתב מחילה
המוות השחור | רפואת ימי הביניים | אלכימיה
מסדר צבאי נוצרי: מסדר אבירי היכל שלמה | הוספיטלרים
אמנות ימי הביניים | שבע האמנויות החופשיות | שבעת פלאי תבל של ימי הביניים | אדריכלות ימי הביניים
פיאודליזם: חלוקה מעמדית באירופה | סניור | וסאל | גילדה | מנוריאליזם
תור הזהב של האסלאם: קדם-אסלאם | מוחמד | ראשידון | ח'ליפה | בית אומיה | השושלת הפאטמית
ערכים נוספים בתחום ימי הביניים
המהפכה הצרפתית | המלחמות הנפוליאוניות | אביב העמים
קולוניאליזם | היסטוריה של הסוציאליזם
המהפכה התעשייתית | המהפכה המדעית | המהפכה הקופרניקאית | הצהרת זכויות האדם והאזרח
המהפכה המהוללת |התקופה הוויקטוריאנית
היסטוריה של ארצות הברית | המהפכה האמריקאית | מלחמת האזרחים האמריקנית
מודרניזם | פוסטמודרניזם | קץ האידאולוגיה | פוסט ציונות
גלובליזציה | אנטי-גלובליזציה | גלובליזציה פוליטית | גלובליזציה תרבותית
היסטוריה של אוסטרליה | היסטוריה צבאית של אוסטרליה
היסטוריה של ניו זילנד | היסטוריה צבאית של ניו זילנד
לערכים נוספים בנושא ההיסטוריה של מדינות אוקיאניההיסטוריה של אוגנדה | היסטוריה של אלג'יריה | היסטוריה של אנגולה
היסטוריה של הרפובליקה המרכז-אפריקאית
היסטוריה של לוב | היסטוריה של ליבריה
היסטוריה של מאוריציוס | היסטוריה של מאלי | היסטוריה של מצרים
היסטוריה של הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו | היסטוריה של קמרון
היסטוריה של אירופה | היסטוריה של האיחוד האירופי
היסטוריה של אוסטריה | היסטוריה של אוקראינה | היסטוריה של איטליה | היסטוריה של איסלנד | היסטוריה של אירלנד
היסטוריה של בולגריה | היסטוריה של בלגיה |
היסטוריה של הולנד | היסטוריה של הונגריה
היסטוריה של מונטנגרו | היסטוריה של מלטה
היסטוריה של ספרד | היסטוריה של סרביה
היסטוריה של פולין | היסטוריה של פורטוגל | היסטוריה של פינלנד
היסטוריה של שוודיה | היסטוריה של שווייץ
לערכים נוספים על ההיסטוריה של אירופההיסטוריה של אמריקה הלטינית | היסטוריה של אנגלו-אמריקה
היסטוריה של ארצות הברית | היסטוריה של ארגנטינה
היסטוריה של האיטי | היסטוריה של הרפובליקה הדומיניקנית
היסטוריה של פנמה | היסטוריה של פרגוואי | היסטוריה של פרו
היסטוריה של קובה | היסטוריה של קנדה
היסטוריה של אוזבקיסטן | היסטוריה של איחוד האמירויות הערביות | היסטוריה של אינדונזיה | היסטוריה של איראן | היסטוריה של אפגניסטן
היסטוריה של טורקיה | היסטוריה של טורקמניסטן
היסטוריה של יפן | היסטוריה של ממלכת ירדן | היסטוריה של מדינת ישראל
היסטוריה של לאוס | היסטוריה של לבנון
היסטוריה של מונגוליה | היסטוריה של מיאנמר | היסטוריה של מלזיה
היסטוריה של סוריה | היסטוריה של הרפובליקה העממית של סין
היסטוריה של עיראק | היסטוריה של ערב הסעודית
היסטוריה של קוריאה | היסטוריה של קמבודיה
היסטוריה של תימן | היסטוריה של תאילנד
אימפריות | אימפריה | אימפריאליזם
העת העתיקה
מצרים | האימפריה האכדית | האימפריה החתית | אשור | בבל | האימפריה הפרסית | האימפריה הפרתית | האימפריה של אלכסנדר הגדול | האימפריה הרומית | סין
ימי הביניים
האימפריה הביזנטית | האימפריה המוסלמית | האימפריה הרומית הקדושה | האימפריה הפרנקית | האימפריה המונגולית
העת החדשה
האימפריה הספרדית | האימפריה הבריטית | האימפריה הצרפתית | האימפריה האוסטרו הונגרית |
לערכים נוספים בנושא היסטוריה של אימפריות
ממלכת ישראל המאוחדת | ממלכת יהודה | ממלכת ישראל | ירושלים בתקופת בית ראשון
ירושלים בתקופת בית שני | תקופת שיבת ציון | התקופה הפרסית בארץ ישראל | הצהרת כורש | התקופה ההלניסטית | גזירות השמד | חשמונאים | התקופה הרומית | המרד הגדול | חורבן בית שני | מרד בר כוכבא
ערכים נוספים העוסקים בהיסטוריה של עם ישראל בעת העתיקהראש הגולה | גולה | שפות יהודיות
אנטישמיות | עלילת דם | הפולמוס היהודי-נוצרי | אנטישמיות בימי המוות השחור
תקופת הגאונים | תקופת הראשונים | תקופת האחרונים
תור הזהב של יהדות ספרד | גירוש ספרד
תולדות ביתא ישראל: 1270 - 1529
ערכים נוספים העוסקים בהיסטוריה של היהדות בימי הבינייםחסידות | ההתנגדות לחסידות | תנועת ההשכלה היהודית
אנטישמיות מודרנית | פרשת דרייפוס | אמנציפציה ליהודים
היישוב הישן | היהודים באימפריה העות'מאנית
יהדות ארצות הברית | יהדות אורתודוקסית | יהדות חרדית | חסידות חב"ד | ציונות דתית |
ערכים נוספים העוסקים בהיסטוריה של היהדות בעת החדשה- השואה – מונחים | כרונולוגיה של השואה | הפתרון הסופי | מחנה ריכוז | מחנה עבודה | מחנות השמדה | פונקציונליזם ואינטנציונליזם | תגובת היישוב היהודי בארץ ישראל לשואה | זיכרון השואה בישראל | השפעת השואה על גיבוש הזהות הישראלית
- התנועה הציונית
- תוכנית בזל | תוכנית אוגנדה | תוכנית בילטמור | אלטנוילנד | מדינת היהודים | עלייה לארץ ישראל | תחיית הלשון העברית | חלוציות | קיבוץ | ארגונים צבאיים לפני קום המדינה | כרונולוגיית ההתיישבות היהודית בארץ ישראל בעת החדשה | הצהרת בלפור
היסטוריה של מדינת ישראל | היסטוריוגרפיה ישראלית | הוראת ההיסטוריה בישראל
הקמת המדינה: המנדט הבריטי | הכרזת העצמאות | מגילת העצמאות | מלחמת העצמאות | הסכמי שביתת הנשק
שנות ה-50: העלייה ההמונית | הצנע | השילומים | עסק הביש | פדאיון ופעולות התגמול | ייבוש החולה | מבצע קדש | ואדי סאליב
שנות ה-60: המוביל הארצי | משפט אייכמן | מלחמת ששת הימים | מלחמת ההתשה
שנות ה-70: הפנתרים השחורים | מלחמת יום הכיפורים | גוש אמונים | מבצע יונתן | יום האדמה | המהפך | שלום עכשיו | מבצע ליטני | השלום עם מצרים
שנות ה-80: מלחמת לבנון הראשונה | פרשת קו 300 | האינפלציה | משבר מניות הבנקים | משבר הקיבוצים | האינתיפאדה הראשונה
שנות ה-90: מלחמת המפרץ | העלייה מברית המועצות לשעבר | ועידת מדריד | הסכמי אוסלו | השלום עם ירדן | רצח רבין | המהפכה החוקתית
עשור ראשון של המאה ה-21: הנסיגה מלבנון | אירועי אוקטובר 2000 | אינתיפאדת אל אקצה | גדר ההפרדה | תוכנית ההתנתקות | מלחמת לבנון השנייה| מבצע עופרת יצוקה
תולדות עם ישראל | היישוב | השואה | ישראל | צה"ל |
היסטוריה של המוזיקה | היסטוריה של אדריכלות המערב | היסטוריה של התיאטרון | היסטוריה של הקולנוע | היסטוריה של הקולנוע הישראלי
תקופות בתולדות האמנות: אמנות פרהיסטורית | אמנות מצרים העתיקה | אמנות יוון העתיקה | אמנות רומא העתיקה | אמנות נוצרית מוקדמת | אמנות ביזנטית | אמנות גותית | רנסאנס | מאנייריזם | בארוק | רוקוקו | קלאסיציזם | נאו קלאסיציזם | רומנטיקה | ריאליזם | אמנות מודרנית
התפתחות המדע בעת העתיקה | סוציולוגיה של המדע
היסטוריה של הביולוגיה | היסטוריית חקר האבולוציה
היסטוריה של המתמטיקה | היסטוריה של האריתמטיקה | מתמטיקה ביוון העתיקה | תשעת הפרקים של אמנות המתמטיקה
היסטוריה של הפיזיקה | היסטוריה של שיטות המדידה | הפיזיקה של אריסטו | היסטוריה של הקריסטלוגרפיה
- היסטוריה של המחשוב | היסטוריה של התעופה | היסטוריה של האינטרנט | היסטוריה של משחקי הווידאו | היסטוריה של רכבת ישראל | היסטוריה של העיתון | היסטוריה של הצילום
- מהפכות טכנולוגיות: שליטה באש על ידי האדם הקדמון | מהפכת הדפוס | המהפכה התעשייתית | המהפכה הירוקה
היסטוריה של כלי הירי | היסטוריה של ספינות המלחמה | היסטוריה של הנשק הגרעיני | היסטוריונים צבאיים | היסטוריה של צבא הגנה לישראל
ערכים העוסקים בהיסטוריה צבאית לפי מדינה
מלחמות: | מלחמת טרויה | המלחמה הפלופונסית | מלחמת פרס–יוון | המלחמות הפוניות | המרד הגדול | מלחמת מאה השנים | מלחמת העצמאות של ארצות הברית | מלחמת סין–יפן הראשונה | המלחמות הנפוליוניות | מלחמת צרפת–פרוסיה | מלחמת העולם הראשונה | מלחמת העולם השנייה | מלחמת וייטנאם | מלחמות ישראל | מלחמת עיראק |
מלחמות אזרחים: מלחמות השושנים | מלחמת האזרחים האמריקנית | מלחמת האזרחים האלג'יראית | מלחמת האזרחים ברוסיה | מלחמת האזרחים בספרד | היסטוריה של לבנון: מלחמת האזרחים השנייה (1975 - 1990) | מלחמת האזרחים הפינית | מלחמת האזרחים ביוון | מלחמת ביאפרה
קרבות: קרב קדש | קרב מרתון | קרב תרמופילאי | קרב גאוגמלה | קרב קאנאי | קרב הירמוך | מסעי הצלב | קרבות רמלה | קרב קרני חיטין | קרב עין ג'אלות | קרב אז'נקור | כיבוש קונסטנטינופול | הארמדה הספרדית | קרב טרפלגר | קרב אוסטרליץ | קרב וטרלו | קרב גטיסברג | הקרב על הסום | קרב ורדן | קרב טננברג | קרב יוטלנד | מערכת גליפולי | קרב קורסק | הקרב על בריטניה | קרב אל-עלמיין | קרב סטלינגרד | המצור על לנינגרד | המתקפה על פרל הארבור | קרב מידוויי | הפלישה לנורמנדי | קרב החווה הסינית | הקרב על גבעת התחמושת
ספורט בעת העתיקה: איגרוף ביוון העתיקה | ספורט ביוון העתיקה | ספורט ברומא העתיקה |
המשחקים האולימפיים | המשחקים האולימפיים העתיקים | המשחקים האולימפיים ביוון העתיקה |
- אתונה (1896) | פריז (1900) | סנט לואיס (1904) | אתונה (1906) | לונדון (1908) | סטוקהולם (1912) | אנטוורפן (1920) | פריז (1924) | אמסטרדם (1928) | לוס אנג'לס (1932) | ברלין (1936) • לונדון (1948) | הלסינקי (1952) | מלבורן (1956) | רומא (1960) | טוקיו (1964) | מקסיקו סיטי (1968) | מינכן (1972) | מונטריאול (1976) | מוסקבה (1980) | לוס אנג'לס (1984) | סיאול (1988) | ברצלונה (1992) | אטלנטה (1996) | סידני (2000) | אתונה (2004) | בייג'ינג (2008) |
- שאמוני (1924) | סנט מוריץ (1928) | לייק פלאסיד (1932) | גרמיש פרטנקירכן (1936) | סנט מוריץ (1948) | אוסלו (1952) | קורטינה ד'אמפצו (1956) | סקוואוו ואלי (1960) | אינסברוק (1964) | גרנובל (1968) | סאפורו (1972) | אינסברוק (1976) | לייק פלאסיד (1980) | סראייבו (1984) | קלגרי (1988) | אלברוויל (1992) | לילהאמר (1994) | נאגנו (1998) | סולט לייק סיטי (2002) | טורינו (2006) | ונקובר (2010) |
רשת האינטרנט כוללת אתרים רבים בעלי עניין בנושא היסטוריה. מוזיאונים ומכוני מחקר מציגים גלריות של מוצגים ואוספים, והופכים את האוצרות המוצגים בהם לנגישים לקהל הרחב. ניתן למצוא גם מידע רב נוסף בעל עניין - כתבי עת מקוונים, אתרים המוקדשים לאישיות או לנושא מסוים. בחלון זה ניתן לראות תצוגה מתחלפת של אתרים בנושא היסטוריה ומחקר ההיסטוריה.
האתר הנבחר של היום:
אתר מקיף המנוהל ומתוחזק על ידי הספרייה הלאומית ואוניברסיטת תל אביב ובו נאספים עיתונים יהודיים אשר התפרסמו בעבר בשפות, במדינות ובתקופות שונות. הגרסאות האלקטרוניות של העיתונים מאפשרות צפייה בדפים המקוריים. בין העיתונים ניתן למצוא את מעריב, דבר, חבצלת, המליץ, הצפירה ואחרים.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
- ויקיטקסט (באנגלית: Wikisource) הוא מיזם של קרן ויקימדיה ומיזם-אחות לוויקיפדיה. הפרויקט מיועד להיות ספרייה הכוללת מאגר חופשי של טקסטים. המהדורה הרב-לשונית של ויקיטקסט החלה את דרכה ב-6 בדצמבר 2003 והמהדורה העברית נפתחה ב-2 באוגוסט 2004. ביחד ולחוד מכילות ספריות אלו עשרות אלפי ספרים וטקסטים המחכים שתגלו אותם. בחלונות אלו מופיעים טקסטים נבחרים המתחלפים תדיר, קצה הקרחון וחלון תצוגה לאוצרות המחכים לכם באתרי ויקיטקסט.
חודשיים לאחר מות בנו במלחמת לבנון השנייה, נאם דויד גרוסמן את הנאום המרכזי בעצרת לציון 11 השנים לרצח רבין. נאום זה עורר הדים רבים וזכורים ממנו הביטויים "הנהגה חלולה" ו"אין מלך בישראל", בהתייחסו להנהגה המדינית והצבאית בישראל, ו"לתת לפירומן לעסוק בכיבוי אש" שהתייחס למינויו של אביגדור ליברמן לשר לעניינים אסטרטגיים. גרוסמן קרא לצדדים לחזור למשא ומתן והתייחס לשכול מהצד הישראלי ומהצד הפלסטיני.
נאומו של דוד גרוסמן מעצרת הזיכרון לרבין
טקסטים היסטוריים נוספים בספריית הפורטל
ספרים וטקסטים נוספים בשפה העברית באתר ויקיטקסט
אלכסיי מקסימוֹביץ' פֶּשְקוֹב (ברוסית: Алексей Максимович Пешков;( 1868 – 18 ביוני 1936), הידוע יותר בשם מקסִים גוֹרקִי (ברוסית: Максим Горький; "גורקי" פירושו "מר"), היה סופר רוסי, מייסד ספרות הריאליזם הסוציאליסטי ופעיל פוליטי. הוא הפך לחברו הקרוב של לנין אחרי פגישתם ב-1902. במהלך מלחמת העולם הראשונה הפכה דירתו בפטרוגרד למרכז פעולה בולשביקי, גורקי הרבה לכתוב על מעמד הפועלים ומאבקם. הוא נחשב לאב המייסד של זרם סוציאליסטי חדש באמנות והיה מעורב בניסוח הדוקטרינה של הריאליזם הסוציאליסטי, שגרסה כי על אנשי הרוח לשרת בכתביהם את מטרות הפרולטריון. רבים מספריו ומחזותיו תורגמו לעברית.
מכתבו של מקסים גורקי על המהפכה הרוסית משנת 1906 (באנגלית)
טקסטים היסטוריים נוספים בספריית הפורטל
ספרים וטקסטים נוספים בשפות זרות באתר ויקיטקסט באנגלית
|
|
|
|
ספינת הקיטור וילי הוא סרט אנימציה קצר משנת 1928, בבימוים של וולט דיסני ואַבּ אָיְוֵרְקְס זהו סרט שחור-לבן הנחשב כזה שבו הוצגו לראשונה דמויותיהם של מיקי מאוס, ושל חברתו מיני. והסרט המצויר הראשון ששילב פסקול מלא. ב-1994 נבחר "ספינת הקיטור וילי" על ידי קבוצה של אלף מאנשי תעשיית האנימציה, במקום ה-13 ברשימת "50 הסרטים המצוירים הטובים ביותר". ב-1998 נבחר כסרט לשימור בידי ארכיון הסרטים הלאומי של ארצות הברית, בשל החשבתו כסרט "בעל חשיבות תרבותית, היסטורית או אסתטית". |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
אירוע היסטורי זה החל בגלל עיקרון, שגרם למעשה פלילי קיצוני. חודש לאחר אותו מעשה שהיווה טריגר – החל האירוע ההיסטורי, שלאחר סיומו הוקם המוסד שנועד למנוע אירוע דומה. המוסד נכשל במבחן התוצאה, והאירוע ההיסטורי חזר על עצמו, בעצמה רבה יותר. מהו האירוע ההיסטורי, מהו המוסד, מהו המעשה הפלילי ומיהו מבצעו?
יוון העתיקה | רומא העתיקה | מלחמת העולם השנייה | מלחמת העולם הראשונה | אישים | ארכאולוגיה של המזרח הקרוב |
תולדות עם ישראל |
- כאן אפשר למצוא ערימה של קצרמרים בתחום ההיסטוריה שרק מחכים שירחיבו אותם.
- מה שווים דף בקשת ערך ודף בקשת תמונות ואיורים אם לא מתייחסים אליהם?
- מיזם היסטוריה של מדינות - מיזם לטיפול בעשרות ערכי היסטוריה של מדינות שטרם נכתבו, ועוד ערכים רבים שדורשים שיפור
- ישנם ערכים שאי אפשר שיישארו במצבם הנוכחי וצריך לעבור עליהם ולתקן אותם בהקדם, ראו מסגרת "ערכים דורשי שיפור".
מצאו ערכים לשיפור בנושא היסטוריה: לשכתוב • לעריכה • להשלמה • קצרמרים • חדשים • דורשי מקור • לפישוט •
בלי תמונה (יש לגלול את המסך כלפי מטה)