קונפיגורציה אלקטרונית
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
בפיזיקה אטומית, וכן בכימיה קוונטית, קונפיגורציה אלקטרונית (נקרא גם תצורה אלקטרונית[1]) הוא השם למיקום התלת-ממדי של האלקטרונים המרכיבים מולקולה, אטום או מבנה כימי אחר. המושג נוגע לאופן שבו מסודרים האלקטרונים באורביטלים של מערכת נתונה (למשל, אטומית או מולקולרית). מבנה אלקטרוני נמנה עם קבוצת המבנים הכימיים, יחד עם מבנה מולקולרי ומבנה גבישי.
כשאר חלקיקי היסוד, גם האלקטרון מציית לחוקי מכניקת הקוונטים, ומתנהג הן כחלקיק והן כגל. מצבו הקוונטי של אלקטרון נתון מתואר על ידי פונקציית הגל שלו; זו פונקציה מרוכבת התלויה במרחב ובזמן. על פי אסכולת קופנהגן של תורת הקוונטים מקומו של אלקטרון אינו מוגדר היטב כל עוד לא נערכת מדידה המביאה לגילויו. ההסתברות לגילויו של אלקטרון בנקודה מסוימת במרחב בשעת המדידה מתכונתית לריבוע ערכה המוחלט של פונקציית הגל באותה נקודה.
תצורת האלקטרונים במצב קוונטי נתון מתאפיינת באנרגיה מוגדרת, ובתנאים מסוימים אלקטרונים עשויים לעבור מאורביטל אחד למשנהו עקב בליעה של מנת אנרגיה או פליטתה כפוטון.
בקיאות בתצורות האלקטרונים באטומים השונים מסייעת להבנתה של הטבלה המחזורית של היסודות, כמו גם לאפיון הקשרים הכימיים המחברים בין האטומים. תצורות האלקטרונים באטומים השונים מסבירות גם את תכונותיהם הייחודיות של לייזרים ומוליכים למחצה.