ספר היובלים
ספר חיצוני לתנ"ך / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
ספר היובלים הוא אחד מן הספרים החיצוניים, המתאר את קורותיהם של אבות עם ישראל. כמו ספרים חיצוניים אחרים, ספר זה לא היה ידוע או שלא הוכר על ידי הזרם הרבני-פרושי לאורך הדורות, ועל כן כמעט נחשב כחיבור אבוד. בגילוי מגילות מדבר יהודה נחשפו לראשונה 15 קטעים קטנים של הספר בשפת המקור העברית שבה נכתב. הספר תורגם בעבר מעברית למספר שפות אחרות,[1] אולם רק התרגום החבשי (לשפת געז) הנקרא "כופאלה" (ኩፋሌ דהיינו "חלוקה" של הזמנים) של הספר השתמר בשלמותו, יחד עם ספרים חיצוניים אחרים כדוגמת ספר חנוך, עליית ישעיהו ואחרים שהשתמרו רק בשפה זו. המערב התוודע לכתבי היד האתיופיים בסביבות המאה ה־19.