משה דיין
רמטכ"ל, חבר כנסת ושר (1915–1981) / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
משה דיין (האזנהⓘ?, 20 במאי 1915, ז' בסיון ה'תרע"ה[1] – 16 באוקטובר 1981, י"ט בתשרי ה'תשמ"ב) היה מצביא, מדינאי ואיש ציבור ישראלי. כמי שהחל כקצין בהגנה ובפלמ"ח, התקדם דיין בדרגות עד התמנותו לרמטכ"ל הרביעי של צה"ל, עליו פיקד בעת מבצע קדש. היה חבר הכנסת ושר בממשלות ישראל, שימש שר הביטחון במהלך מלחמת ששת הימים, מלחמת ההתשה ומלחמת יום הכיפורים, וכשר החוץ בממשלתו של מנחם בגין בעת חתימת הסכם השלום עם מצרים.
משה דיין ב-1978 | |||||||
לידה |
20 במאי 1915 ז' בסיון ה'תרע"ה האימפריה העות'מאנית דגניה, האימפריה העות'מאנית | ||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
פטירה |
16 באוקטובר 1981 (בגיל 66) י"ט בתשרי ה'תשמ"ב ישראל רמת גן, ישראל | ||||||
מדינה | ישראל ישראל | ||||||
מקום קבורה | נהלל, ישראל | ||||||
השכלה | Senior Officers' School (1952) | ||||||
מפלגה | מפא"י, רפ"י, המערך, תנועה להתחדשות ממלכתית | ||||||
דת | יהדות | ||||||
בת זוג |
רות דיין רחל דיין | ||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
פרסים והוקרה | |||||||
| |||||||
חתימה | |||||||
דיין סימל באישיותו את טיפוס ה"צבר" – בן ההתיישבות העובדת, האוחז בידו האחת ברובה, ובשנייה במחרשה. כרמטכ"ל נתפס דיין כאחד ממעצבי רוחו ודמותו של צה"ל כצבא חזק בעל אופי התקפי ויוזם.
כשר הביטחון נתפס דיין בעיני הציבור כאחד מהאחראים לניצחון הגדול במלחמת ששת הימים, אך גם כאחראי עיקרי, לצד ראש אמ"ן אלי זעירא, למחדל במלחמת יום הכיפורים, וכמידת ההערצה שחש הציבור כלפיו לפני המלחמה — כך הייתה עוצמת משבר האמון כלפיו בתקופה שלאחריה. דיין שאף להתגבר על המשבר, ובערוב ימיו, כשכיהן כשר החוץ, תרם מניסיונו ומכושרו המדיני והביטחוני, לעיצוב דמותו של הסכם השלום עם מצרים. דיין האיש, תפיסתו המדינית והביטחונית, חייו האישיים הסוערים ואישיותו יוצאת הדופן והשנויה במחלוקת, היו בעלי השפעה רבה על מדינת ישראל בשלושת העשורים הראשונים לקיומה.
רבים העדיפו לראותו בתפקידים הראויים לכישוריו ולניסיונו הצבאי והמדיני וליהנות מגישתו העניינית והמעשית, על אף כתמים ערכיים שדבקו בדמותו, כפרשיות אהבים, גנבת עתיקות, זלזול בחוק ויחס קשה למשפחתו.