מבצע בוליבר
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
מבצע בוליבר (באנגלית: Operation Bolívar) היה שם הקוד של מבצעי מערכת הריגול של גרמניה הנאצית באמריקה הלטינית ובמיוחד בדרום אמריקה בארגנטינה וצ'ילה, במהלך מלחמת העולם השנייה. שם המבצע נקבע על שם סימון בוליבר מחשובי המצביאים בדרום אמריקה במאה ה-19. המבצע התקיים בשליטה מבצעית של המחלקה VID 4 של סוכנות המודיעין של המפלגה הנאצית הגרמנית, שעסק בעיקר באיסוף מידע חשאי מאמריקה הלטינית ודרום אמריקה על פי פקודות המטה הגרמני הנאצי באירופה. במטרה להשתלט על דרום היבשת, על בסיס ריכוזי האוכלוסייה הגרמנית שחיה שם מראשית המאה ה-19.[1] במהלך המבצע, הגרמנים הצליחו להקים רק רשתות תקשורת סודיות המבוססות על שידורי רדיו, כשתחנת השליטה שלהן הייתה בארגנטינה, כמו גם מערכת שליחים, בלדרים וסוכנים שהשתמשו באניות סוחר ספרדיות למשלוח חומרי מודיעין כתובים לגרמניה.
מערכה: במרכז ובדרום אמריקה | |
מלחמה: מלחמת העולם השנייה | |
תאריכים | 1940 – מאי 1945 (כ־5 שנים) |
---|---|
תוצאה | הקמת רשתות סוכנים ותקשורת נאציות, חשאיות בדרום אמריקה. |
|
השלטונות בארגנטינה עצרו את רוב הסוכנים הגרמנים שפעלו בארצם באמצע שנת 1944, והביאו לסיומה של כל פעילות אפקטיבית במבצע בוליבר. ההערכה היא, שהמידע שנאסף במהלך המבצע היה שימושי יותר לבעלות הברית, שיירטו חלק גדול מהשידורים החשאיים, מאשר לגרמניה. פעילות הרשת התקיימה בעיקר בכל מדינות דרום אמריקה ומרכז אמריקה כולל ארצות הברית, הייתה גם התעניינות מסוימת במדינות המייצרות סחורה אסטרטגית הנחוצה למאמץ המלחמתי הנאצי כמו ונצואלה (נפט), צ'ילה (נחושת), פרו (כותנה) וקולומביה (פלטינה).