חוק יסוד
חוק ישראלי עם מעמד חוקתי / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
חוק־יסוד הוא חוק ישראלי בעל מעמד חוקתי. חקיקת חוקי־יסוד היא הדרך שבחרה הכנסת לשם גיבוש הדרגתי של חוקה לישראל, לאור המחלוקת ששררה בין חברי הכנסת הראשונה בנוגע לעצם יצירתה של חוקה. הפשרה שהוצעה על ידי חבר־הכנסת יזהר הררי, נוסחה ב־13 ביוני 1950 בהחלטת הררי: ”הכנסת הראשונה מטילה על ועדת החוקה, חוק ומשפט להכין הצעת חוקה למדינה. החוקה תהיה בנויה פרקים פרקים, באופן שכל אחד מהם יהווה חוק יסודי בפני עצמו. הפרקים יובאו בפני הכנסת, במידה שהוועדה תסיים את עבודתה, וכל הפרקים יחד יתאגדו לחוקת המדינה”.[1]
לערכים, תחומים ומושגים נוספים ראו פורטל חוק ומשפט. |