חופש דת
החופש של כל אדם לבחור בדת מסוימת, להאמין בה, לנקוט את כל הפעולות שאמונתו מחייבת, להימנע מכל הפעולות שאמונתו אוסרת, והכול כדי להגשים הלכה למעש / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
חופש דת הוא זכות אדם המבטאת את החופש של כל אדם (או קהילה) לבחור בדת (religion) או אמונה (belief) מסוימת, להאמין בה, לנקוט את כל הפעולות שאמונתו מחייבת, להימנע מכל הפעולות שאמונתו אוסרת, והכל כדי להגשים הלכה למעשה את אמונתו. חופש הדת כולל את חופש הפולחן הדתי וקיום מצוות הדת, את החופש להתפלל על פי מצוות הדת, את הזכות להמיר את הדת, את הזכות ללמד את הדת ולהפיצה ברבים, ואת החופש מדת.
חופש הדת נמנה בין זכויות האדם האוניברסליות המוכרות בהגות הליברלית וההומניסטית ובידי האו"ם ובמדינות בהן קיימת דת ממלכתית החופש מתייחס במיוחד לדתות שאינן דת המדינה.
לאורך ההיסטוריה אירעו מקרים רבים בהם מדינות וארגונים לא הקפידו לשמור על חופש הדת. ניתן לראות מקרים אלו החל מרדיפת הנוצרים הראשונים ברומא, דרך המאבק בין הכנסיות השונות באירופה בתקופת ימי הביניים (כמו במלחמות הדת בצרפת במהלכן בוצע טבח ליל ברתולומאוס הקדוש בו נרצחו עד 30,000 פרוטסטנטים בידי קתולים), דרך האינקוויזיציה הקתולית ברומא ובספרד שעינתה ורצחה נוצרים לא קתולים, יהודים ומוסלמים רבים בגלל דתם וכלה באירועים בעת החדשה כמו השואה, רצח העם הארמני, טבח סרברניצה ורדיפת הפאלון גונג והאויגורים בסין בגלל דתם.
קיימת בעולם הבחנה בין חופש אמונה ו"חופש דת" כשחופש אמונה מאפשר ליחיד או לקבוצה להאמין במשהו כרצונם לעומת "חופש דת" המרחיב את חופש האמונה ומעניק למאמין שורה של זכויות המאפשרות לו לממש את אמונתו בהתאם למאפייני הדת בה הוא מאמין.
ב-1981 התקבלה באו"ם "ההצהרה בדבר ביטול כל צורות של חוסר סובלנות ושל אפליה על בסיס דת או אמונה" (אנ'). הצהרה זו מכירה בחופש הדת כזכות אדם בסיסית. בנוסף התקבלה באו"ם אמנת זכויות הילד הכוללת דרישה לכיבוד זכותו של הילד לחופש המחשבה, המצפון והדת. ב-1966 אימץ האו"ם את האמנה הבין-לאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות בה נקבעה, בסעיף 3, "הזכות לחירות אישית, בצורה של חופש התנועה, המחשבה, מצפון ודת, דיבור, התאגדות ואספה, זכויות משפחה, הזכות לאזרחות, והזכות לפרטיות". ב-1993 הורחבה האמנה (סעיף 18)[1] ונקבעה בה הגנה על אמונות תיאיסטיות, לא תיאיסטיות ואתאיסטיות, כמו גם על הזכות שלא להכריז על דת או אמונה כלשהי. עוד קבעה הוועדה כי "החופש לקבל או לאמץ דת או אמונה גורר בהכרח את החופש לבחור דת או אמונה, לרבות הזכות להחליף את הדת או האמונה הנוכחית של אדם באחר או לאמץ דעות אתאיסטיות". על החותמים על האמנה נאסר השימוש באיום בכוח פיזי או בסנקציות עונשיות כדי לאלץ מאמינים או לא-מאמינים לחזור בו מאמונותיהם או להמיר דתם.