התנגדות לחיסונים
גישה הקוראת להימנעות מחיסון של תינוקות ומבוגרים / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
התנגדות לחיסונים היא גישה הקוראת להימנעות מחיסון של אנשים (בחיסון מסוים או בכולם) ויש הכוללים בה גם את הגישה המתנגדת לחיוב התחסנות (אנ'), ומכנים מתנגדי חיסונים אלו גם בכינוי אנטי-וקסרים (באנגלית: Anti-Vaxxers).[4] ההתנגדות קיימת שנים רבות, אף על פי שחיסונים, ובפרט חיסוני ילדים, מוגדרים על ידי ארגון הבריאות העולמי כצו מוסרי של החברה לבריאות הציבור ולילדיה ולדברי הארגון הדרך הטובה והיעילה ביותר למניעת מחלות.[5][6] המתנגדים טוענים לרוב לכך שהחיסונים הם בעלי תופעות לוואי מסוכנות, אינם יעילים במניעת תחלואה, או אפילו גורמים להפצת המחלות.
בעקבות אירועים בעייתיים אמיתיים,[7][8] כמו גם טענות שווא ותאוריות קונספירציה נגד חיסונים, חלה ירידה בשיעור המתחסנים בעולם המפותח, ועימה עלייה בשיעורי התחלואה. התפרצויות של מחלות התחוללו במדינות רבות בעולם המפותח,[9] כולל התפרצותן של מחלות שהיו על סף הכחדה,[10] והנתונים מראים בבירור כיצד במדינות בהן תנועות ההתנגדות לחיסון הפחיתו את שיעור המתחסנים, עלתה התחלואה פי 10 עד פי 100 בהשוואה למדינות בהן שיעור המתחסנים נותר יציב.[11] בעקבות נתונים אלו ואחרים, דו"ח ארגון הבריאות העולמי לשנת 2019 מציב את המגיפות הנובעות מסרבני חיסונים כאחד מעשרת האיומים הגדולים ביותר על הבריאות העולמית.[12].
היות שהוכחות מדעיות ליעילותם של חיסונים מבוססות היטב, הטענות להתנגדות לחיסונים, שיוצאות נגד יעילות זאת, נוגדות את הקונצנזוס המדעי שסובר כי הם בטוחים ויעילים.[13][14][15]