המפלגה הרפובליקנית הפשיסטית
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
המפלגה הרפובליקנית הפשיסטית (באיטלקית: Partito Fascista Repubblicano) הייתה מפלגה פוליטית ימנית קיצונית באיטליה בראשות בניטו מוסוליני לאחר נפילת המשטר הפשיסטי באיטליה והקמת הרפובליקה הסוציאלית האיטלקית.
מדינה | הרפובליקה הסוציאלית האיטלקית |
---|---|
מנהיגים | בניטו מוסוליני |
מזכיר כללי | אלסנדרו פאבוליני |
תקופת הפעילות | 13 בספטמבר 1943 – 28 באפריל 1945 (שנה) |
אידאולוגיות |
פשיזם לאומנות איטלקית אנטי-ליברליזם אנטישמיות אנטי-קומוניזם אנטי-קפיטליזם |
מטה | מילאנו |
מיקום במפה הפוליטית | ימין רדיקלי |
המפלגה הייתה החוקית היחידה ברפובליקה הסוציאלית האיטלקית והייתה ה"יורשת" של המפלגה הפשיסטית הלאומית, אך מפלגה זו הושפעה מאוד מהפשיזם הרדיקלי המוקדם של תחילת שנות ה-20 של המאה ה-20 ומאנטי-מונרכיזם, שכן חברי המפלגה ראו במלך איטליה, ויטוריו אמנואלה השלישי בוגד לאחר חתימת הסכם הכניעה האיטלקי לבעלות הברית.
אידאולוגיית המפלגה הייתה פשיסטית רדיקלית והייתה די זהה לאידאולוגיית המפלגה הפשיסטית הלאומית אותה הנהיג מוסוליני לפני הפלישה. עם זאת, המפלגה החדשה הייתה מפולגת יותר מהקודמת ופלגיה התחרו על תמיכתו של מוסוליני. המפלגה התאפיינה באנטי-ליברליזם, אנטישמיות, אנטי-קומוניזם, אנטי-קפיטליזם ולאומנות[1][2][3][4].