הכוחות המזוינים של נורווגיה
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
הכוחות המזוינים של נורווגיה (נורווגית: Forsvaret, "הגנה") כוללים את צבא נורווגיה (זרועות היבשה, הים והאוויר), את משמר החופים (המוכל בתוך חיל הים) ואת משמר המולדת (מעין משמר לאומי סדיר) יחידת המודיעין ולוחמת הסייבר. צבא נורווגיה, שהוא הכוח העיקרי, מונה בשגרה 30,000 אנשים, בהם חיילים ואזרחים.
כוחות מיוחדים של הצבא הנורווגי משתלשלים ממסוק CH-47 צ'ינוק | |
מדינה | נורווגיה |
---|---|
תקופת הפעילות | העשור של 800 – הווה |
זרועות בצבא |
|
מטה | טירת אקרשוס |
מנהיגות | |
המפקד העליון | אייריק כריסטופרסן |
ראש הצבא | שר ההגנה הנורווגי |
שר ההגנה הנורווגי | הגנרל סוורה דיאסון |
שר ההגנה | אנה גרטה סטרום אריקסן |
כוח אדם | |
סוג שירות | חובה. גברים בלבד. |
גיל הגיוס | 19-45 |
אורך השירות | בין 6 ל-12 חודשים. |
זמינות לשירות צבאי מכלל האוכלוסייה | בעת מלחמה (גיוס מלא) 130,000 לוחמים. |
מתאימים לשירות צבאי מכלל האוכלוסייה | לא ידוע |
גודל מחזור שנתי המגיע לגיל הגיוס | לא ידוע |
כוחות פעילים | 30,000 (אזרחים וחיילים) |
תקציב | |
תקציב שנתי | 7.231 מיליארד דולר (2020)[1] |
אחוזי תמ"ג | 2%[1] |
forsvaret | |
על פי הערכה משנת 2009, ימנו הכוחות המזוינים של נורווגיה בגיוס מלא כ-83,000 לוחמים. בנורווגיה מופעל חוק גיוס חובה שבמסגרתו מחויבים כל הגברים במדינה לשרת שירות של בין שישה לשנים-עשר חודשים בצבא. גם נשים מחויבות להתגייס לצבא.[2]
הצבא הנורווגי פועל בצפון נורווגיה, באפגניסטן וגם במזרח אירופה. הצבא הוא הבכור מבין ענפי השירות והוקם כארגון צבאי מודרני ב-1628. הצבא השתתף במלחמות במאות ה-17, ה-18, וה-19.
הבריגדה הצפונית היא היחידה הגדולה של הצבא ומיועדת לפעילות מעבר לחוג הארקטי.