ארבע הליחות
גישה רפואית עתיקה / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
ארבע הליחות הן בסיסה של גישה רפואית שהוצעה על ידי קלאודיוס גלנוס (יש המייחסים אותה להיפוקרטס בן המאה ה-5 לפנה"ס), ובאה להסביר את מקורן של המחלות.
המונח "מרה שחורה" מפנה לכאן. לערך העוסק בעצב עמוק, ראו עצבות.
על פי תאוריה זו לאדם ארבע ליחות – מרה שחורה, מרה צהובה או ירוקה (מרה), מרה לבנה (כיח) ומרה אדומה (דם). כאשר עקב גורמים חיצוניים יש עודף או חוסר באחת הליחות, יהיה האדם חולה. הרופא אמור לעזור לטבע בריפוי החולה באמצעות הקזה או הוספה של ליחות.
לתאוריית ארבע הליחות זיקה הדוקה לתאוריה רווחת אחרת ביוון העתיקה, זו של ארבעת היסודות. שילוב שתי התאוריות מוצג בטבלה הבאה:
מידע נוסף ליחה, מזג ...
ליחה | מזג | עונה | יסוד | איבר | איכויות | מצב-רוח | מאפיינים |
---|---|---|---|---|---|---|---|
מרה אדומה (דם) | מזג סנגוויני | אביב | אוויר | כבד | חם ולח | בוטח | אמיץ, מלא תקווה, אוהב |
מרה לבנה (ריר) | מזג פלגמטי | חורף | מים | מוח/ריאות/לבלב | קר ולח | אדיש | רגוע, בלתי אמוציונלי |
מרה צהובה (מרה) | מזג כולרי | קיץ | אש | כיס המרה | חם ויבש | מהיר חימה | נוח לכעוס, רע מזג |
מרה שחורה | מזג מלנכולי | סתיו | אדמה | טחול | קר ויבש | מלנכולי | דיכאוני, חסר שינה, מוטרד |
סגירה
עבודתו של רודולף וירכו שהתפרסמה בשנת 1858, סימנה את תום התקופה בה שלטה התפיסה הרפואית של ארבע הליחות[1].