אבו תור
שכונה מדרום לעיר העתיקה בירושלים / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
אַבּוּ תוֹר (נכתבת גם אַבּוּ טוֹר, בערבית: أبو ثور או أبو طور; נקראת בערבית גם الثوري - א-ת'אוורי) היא שכונה מעורבת יהודית-ערבית בירושלים, מדרום לעיר העתיקה. חלקה היהודי של השכונה נמצא במערבה, וידוע גם בשם גִּבְעַת חֲנַנְיָה. השכונה תחומה מצפון על ידי גיא בן הינום, ממערב על ידי דרך חברון ומתחם הרכבת, ומדרום על ידי נחל אצל, יער השלום וטיילת שרובר. השכונה שוכנת במרומי גבעת אבו תור, שגובהה 777 מ' מעל פני הים. מצפון נשקפים העיר העתיקה וחומותיה, הר הבית והר ציון, ממזרח נשקפים שכונת סילוואן ונופי מדבר יהודה, ומדרום ארמון הנציב ותלפיות מזרח.
אבו תור התחתונה | |
מידע | |
---|---|
עיר | ירושלים |
קואורדינטות | 31°45′49″N 35°13′58″E |
| |
בין השנים 1948–1967 הייתה השכונה חצויה על ידי "הקו העירוני" שחצה בין מערב ירושלים הישראלית למזרח ירושלים הירדנית. במלחמת העצמאות נכבש חלקה העליון המערבי של השכונה על ידי ישראל, וחלקה התחתון על ידי הלגיון הירדני. חלקה היהודי של השכונה הוא כיום שכונת יוקרה, ובה וילות לצד בתי דירות מודרניים הבנויים בסגנון שמשתלב באופי השכונה.
בשכונה מתגוררים נכון ל-2014 כ-18,000 תושבים.[1]