מולא חוסיין בושרואי
האות הראשונה מבין אותיות הח"י / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
מולא חוסיין בושרואי (1813–1849) (בפרסית: ملا حسين بشرویهای; באנגלית: Mulláh Hossein Boshru'i; תעתיק נוסף באנגלית: Mullá Husayn), שהיה ידוע בכינויו "בּאבּ אל-בּאבּ" "(שער השערים"), היה אישיות דתית שמוצאה מפרס של תחילת המאה ה-19, והאות הראשונה מבין אותיות הח"י, כלומר הראשון להימנות על 18 מאמיניו הראשונים של הבאב, מייסד תנועת הבאביזם, התנועה שקדמה להופעת הדת הבהאית. הכינוי "באב אל-באב" הוענק לו על ידי מנהיג התנועה החדשה, הבאב, סיד עלי מוחמד שיראזי, כדי להביע הכרה בכך שהוא היה המאמין הבאבי הראשון וכדי לציין את היותו האדם הראשון להביע אמונה בבאב כמהדי המובטח של האסלאם וכמניפסטציה אלוהית חדשה (נביא חדש), המייסד דת עצמאית חדשה.[1]
לידה |
1813 בושרויה, מחוז בושרויה, איראן |
---|---|
פטירה |
2 בפברואר 1849 (בגיל 36 בערך) מאזנדראן, איראן |
מדינה | איראן |
כאדם צעיר, מולא חוסיין למד את התאולוגיה השיעית האוצולית, על פי האוצול אל-פיקה, כלומר את שורשי ההלכה האסלאמית השיעית, תוך שהוא נהיה חבר מוסמך מן המניין, עוד בגיל 21, של מערך פוסקי ההלכה השיעים. מאוחר יותר, מולא חוסיין נהיה חסיד של האסכולה השיח'ית המשיחית, כשהוא לומד תחת הדרכת מנהיגה, השיח' סייד כאזם רשתי ונוסע להתדיין עם חכמים שיעים בולטים כדי להשיג תמיכה לרעיונותיו של רשתי.
לאחר מות רשתי, מולא חוסיין הוביל קבוצת מאמינים שיח'ים למסע חיפוש אחר המהדי. ב-22 במאי 1844, בעיר שיראז, מולא חוסיין הפך לאדם הראשון להביע את אמונתו בבאב כמהדי והחסיד הראשון של הדת החדשה אשר הבאב ייסד, הדת הבאבית. הוא מונה להיות השליח הראשון של הבאב, כחלק מקבוצה אשר נודעה בכינויה אותיות הח"י. יום השנה של אירוע זה, נחשב כיום קדוש בקרב המאמינים הבהאים והם חוגגים אותו מדי שנה.
כאחד שהיה חלק מאותיות הח"י, מולא חוסיין מילא תפקיד בולט כמנהיג וכמטיף באבי. מסעותיו ודרשותיו הציבוריות מילאו תפקיד חשוב בהפצת הדת ברחבי פרס, דבר שאיפשר לו לבוא במגע עם רבים מבכירי פקידי הממשל וחכמי הדת הבולטים, כולל בהאא אללה ומוחמד שאה קאג'אר. לעיתים קרובות הוא מוזכר בספרות הבהאית כדוגמה ומופת לאומץ ולמצוינות רוחנית. הוא הוביל את הלוחמים הבאבים, בקרב מצודת שייח' טברסי, קרב אשר בו הוא נהרג, ב-2 בפברואר 1849. מולא חוסיין נחשב כקדוש וכמרטיר מרכזי באמונות הבאבית והבהאית, תוך שמוענק לו מעמד רוחני גבוה בשתי הדתות, כראשון להאמין בבאב וכאדם אשר נתפס בעיני מאמיני דתות אלו, כמשתתף בולט בהגשמתם של חלקים רבים באסכטולוגיה האסלאמית.