לואי פסטר
מדען / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
לואי פסטר (בצרפתית: Louis Pasteur; 27 בדצמבר 1822 – 28 בספטמבר 1895) היה כימאי וביולוג צרפתי שנודע בזכות תרומתו לעקרונות החיסון, התסיסה והפיסטור, ולהבנת כיראליות בכימיה וביסוס. פסטר זכור בזכות פריצות הדרך הבולטות שהשיג בחקר המחלות ובמניעתן בזכות תרומתו לתאוריית מחלות מחיידקים שנחשבת לאחת מפריצות הדרך הגדולות ביותר של המדע. התגליות שלו ושל ממשיכי דרכו הצילו חיים של מיליוני אנשים בכל שנה מאז תקופתו ועד היום.
לידה |
27 בדצמבר 1822 צרפת (1814–1830) דול (אנ'), צרפת |
---|---|
פטירה |
28 בספטמבר 1895 (בגיל 72) הרפובליקה הצרפתית השלישית מארן-לה-קוקט (אנ'), צרפת |
ענף מדעי | כימיה, מיקרוביולוגיה |
מקום מגורים | צרפת |
מקום קבורה | מכון פסטר |
מקום לימודים |
|
מנחה לדוקטורט | אנטואן ז'רום בלאר |
מוסדות |
|
תלמידי דוקטורט | ויקטור באבש, Nikolay Gamaleya, אלבר קלמט, Pierre-Paul Émile Roux, Étienne Wasserzug |
פרסים והוקרה |
|
בן או בת זוג | מארי פסטר (29 במאי 1849–?) |
צאצאים | מארי-לואיז פסטר, Jean-Baptiste Pasteur |
הערות | מכון פסטר על שמו |
תרומות עיקריות | |
אבי המיקרוביולוגיה. פיתוח חיסונים, המצאת הליך הפסטור. | |
חתימה | |
הוא הקטין את התמותה מזיהומים בלידה ויצר את החיסונים הראשונים עבור המחלות כלבת וגחלת. הניסויים והתגליות שלו בתחום הרפואה הניבו ביסוס חזק, פרסום ותמיכה לתאוריית מחלות מחיידקים שטוענת כי חלק מהמחלות נגרמות בידי חיידקים ווירוסים. הצלחה תאוריה זו הובילה לפיתוח של מיקרוביולוגיה קלינית, ואת יישומה ברפואה המודרנית שאפשרה מניעה וטיפול במחלות מדבקות רבות שבעבר הרגו ילדים ומבוגרים בכל העולם. בציבור הרחב הוא זכור כיום גם בזכות תרומתו לטכנולוגיות טיפול בחלב, ביין ובמוצרים נוספים כדי למנוע זיהום במזון על ידי חיידקים, תהליך שכיום קרוי פסטור, על שמו. הוא נחשב לאחד משלושת המייסדים של הבקטריולוגיה, יחד עם רוברט קוך ופרדיננד כהן, וידוע כ"אבי המיקרוביולוגיה".
פסטר אחראי להפרכת תאוריית הבריאה הספונטנית. הוא ביצע ניסויים שהראו כי ללא מקור זיהום, מיקרואורגניזמים אינם יכולים להתפתח במצע כלשהו. בחסות האקדמיה הצרפתית למדעים, הוא הדגים כיצד בצלוחיות מעוקרות וחתומות אין מתפתחים חיים, אך בצלוחיות מעוקרות ופתוחות יכולים להתפתח מיקרואורגניזמים. באמצעות שימוש בבקבוק בעל פייה מעוקלת דמוית צוואר ברווז, הדגים כי חשיפה לאבק שמצוי באוויר (ונושא מיקרואורגניזמים) מעודדת צמיחת מיקרואורגניזמים, אך חשיפה לאוויר עצמו ללא אבק זה, מותירה את המצע נקי מחיידקים.
אף שפסטר אינו הראשון שהציע את תאוריית החיידקים, הוא פיתח אותה, ניהל ניסויים שהדגימו בצורה ברורה את תקפותה, והצליח לשכנע את רוב המדענים באירופה בנכונותה.