יהודים מחוץ לאירופה תחת כיבוש מדינות הציר
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
במסגרת תוכנית "הפתרון הסופי" תכננו הנאצים למחות את העם היהודי מעל פני האדמה.
ערך מחפש מקורות | |
הראיה הראשונה, לכך שמטרת הנאצים הייתה רצח-העם היהודי ככללו, נמצאת ביחסם של הנאצים ליהודים כגזע אחד, השולט בעולם. על פי דבריו של אדולף היטלר באוזני אאוגן קווטרניק, ב-21 ביוני 1941, אסור שתהיה מדינה שתארח ולו משפחה יהודית אחת, כי זאת "תהיה הבסיס לחתרנות חדשה". בה-בעת, אנשיו שקדו על תוכניות ה"שמורות": בתחילה, עודדו הגירת יהודים מגרמניה לארץ ישראל - הסכם העברה, אך במשך-הזמן התמקדו בפתרון קשה יותר: ריכוז היהודים ב"שמורות": ההצעה הראשונה הייתה תוכנית לובלין: ריכוז היהודים באזור לובלין, שהיה משופע ביצות והושם תחת פיקודו של אודילו גלובוצניק. הנאצים קיוו, שהיהודים יכלו במיתה "טבעית" בשמורה הסגורה. התוכנית הבאה, שמורת מדגסקר, נועדה להכיל כ-20 מיליון יהודים (ומניין יהודי אירופה בעת ועידת ואנזה היה רק 11 מיליון), ועוד הייתה מיועדת לשימוש באסורי מדגסקר כ"בני-ערובה" במאבק עם יהדות ארצות הברית.
בוועידת ואנזה, מנה אדולף אייכמן את יהודי אירופה לארצותיהם. ברם, ברשימה ההיא נכללו כלל יהודי ברית המועצות (גם בשטחים הלא-אירופאיים שלה).
התעמולה הנאצית פעלה ברחבי-העולם, וכיוונה לעשות נפשות במערכה-כלל-עולמית נגד היהודים.