ג'ייקוב דולסון קוקס הבן (באנגלית: .Jacob Dolson Cox Jr; 27 באוקטובר 1828 – 4 באוגוסט 1900) היה פוליטיקאי, עורך דין, איש צבא, מורה, סופר ומיקרוביולוג אמריקאי. הוא שירת כקצין בדרגת מייג'ור גנרל בצבא האיחוד במהלך מלחמת האזרחים האמריקאית, כנשיא אוניברסיטת סינסינטי, כמושל אוהיו ה-28 וכמזכיר הפנים של ארצות הברית. כמושל אוהיו צידד קוקס לזמן מה בתוכנית השיקום של הנשיא אנדרו ג'ונסון והתנגד למתן זכות הבחירה לאפרו-אמריקאים במדינות הדרום, אם כי הוא תמך במתן זכות ההצבעה עבורם במדינתו, אוהיו.[1] כמי שראה את עצמו לכוד בין ג'ונסון לבין הרפובליקנים הרדיקלים, בחר קוקס שלא להתמודד לכהונה נוספת כמושל. הוא נותר מחוץ לחיים הפוליטיים במשך שנה, אם כי הן ויליאם שרמן והן יוליסס ס. גרנט טענו שקוקס צריך להחליף את אדווין סטנטון כמזכיר המלחמה, צעד שעשוי היה לבלום את משפט ההדחה של אנדרו ג'ונסון, אך ג'ונסון דחה את ההצעה. כאשר הושבע גרנט לנשיאות, הוא מינה את קוקס כמזכיר הפנים בממשלו, וקוקס הסכים להצעה מיד.
עובדות מהירות לידה, פטירה ...
סגירה
כמזכיר הפנים יישם קוקס את רפורמת השירות הציבורי הראשונה במחלקת ממשל פדרלית, כולל בחינות לקבלת רוב פקידי המחלקה. בתחילה תמך גרנט ברפורמה זו, והקים את נציבות השירות הציבורי הראשונה של ארצות הברית. עם זאת, לקוקס התנגדו גורמי ההנהגה של המפלגה הרפובליקנית, שבסופו של דבר שכנעו את גרנט להפסיק את רפורמות השירות הציבורי במחלקת הפנים, שהייתה מחלקת גדולה ונחשקת בתחום הפטרונות הפוליטית. הנשיא גרנט והמזכיר קוקס נקלעו למחלוקת בנוגע לתביעות מק'גראהן והסכם הסיפוח של הרפובליקה הדומיניקנית.[2] לאחר טבח מריאס, דחף קוקס לקיומה של מדיניות בת-קיימא, הגונה ומקיפה בנוגע לאינדיאנים, שתתבסס על חקיקה של הקונגרס. הוא התפטר מתפקידו כמזכיר הפנים לאחר שלא היה מסוגל להשיג את תמיכתו של גרנט בנוגע לרפורמת השירות הציבורי. אף על פי שקוקס היה רפורמטור בגישתו, סבר גרנט שקוקס חרג מסמכותו כמזכיר הפנים וחתר תחת סמכותו כנשיא. ב-1871 ייסד קוקס את המפלגה הליברלית הרפובליקנית כגוף שהתנגד לבחירתו של גרנט לתקופת נשיאות שנייה. ב-1876 שב קוקס לפוליטיקה וכיהן תקופת כהונה אחת כחבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם אוהיו. כחבר בית הנבחרים תמך קוקס במאמציו של הנשיא רתרפורד הייז לביצוע רפורמות, אך כהונתו בבית הנבחרים לא הייתה מוצלחת בשל אי הצלחתו למסד רפורמה כזאת באופן קבוע.[2]
לאחר תום כהונתו בבית הנבחרים פרש קוקס סופית מן החיים הפוליטיים. הוא שימש כנשיא וכונס נכסים של חברת רכבות, כדקאן בית הספר למשפטים של אוניברסיטת סינסינטי, וכנשיא האוניברסיטה. קוקס גם למד מיקרוסקופיה והפיק מאות תצלומים מיקרוסקופיים, וב-1881 הוא נבחר כחבר בחבר המיקרוסקופית המלכותית. ב-1882 החל קוקס לפרסם סדרה של ספרים פרי עטו אודות מערכות מלחמת האזרחים, שעד היום נותרו כמקורות מהיימנים לתקופה. הוא פרש מכלל עיסוקיו ב-1897 ונפטר ב-1900. במשך רוב המאה ה-20 נשכחו חייו של קוקס על ידי ההיסטוריונים, אך בראשית המאה ה-21 התחדש העניין בקריירה הצבאית שלו כקצין בכיר בצבא האיחוד במהלך מלחמת האזרחים, ופעילותו בתחום השירות הציבורי כמזכיר הפנים.