האלימות הפוליטית בטורקיה, כמו במדינות מודרניות אחרות, נובעת ממתחים חברתיים, כלכליים, תרבותיים ופוליטיים הקשורים למבנה החברה, לדמוגרפיה, לגיאוגרפיה ולמסורת הפוליטית הארוכה והקצרה של תורכיה. אחרי התפרקותה של האימפריה העות'מנית, שצידוקה המרכזי היה המשך הרצף של שלטון כלל-מוסלמי על מרחב גיאוגרפי עצום במשך מאות שנים, נוסדה תורכיה המודרנית שמטרה להפוך אותה למדינה חילונית ומפותחת. מאמץ זה שהונהג ע"י אתא-תורכ, הביא להישגים משמעותיים, אך לא פתר את המתחים הנזכרים, אלא אף העמיק כמה מהם.
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. |
עובדות מהירות תאריכים, מקום ...
סגירה
ב-1960 התחוללה בטורקיה הפיכה צבאית שנועדה לייצב את המתחים הנזכרים, אך החזרת הדמוקרטיה ב-1961 לא הביאה לרגיעה, ועל רקע זה התגברה האלימות הפוליטית, שנמשכה ברציפות מסויימת בין 1968 ועד לליל הגנרלים בשנת 1980. לשיא בולט הגיע האלימות הפוליטית בשנת 1976. במסגרת העימותים נלחמו זה בזה קבוצות קיצוניות מכל המפה הפוליטית והדתית, ובהן קבוצות טרור מרקסיסטי-לניניסטי והזאבים האפורים. בשנים אלו נהרגו בטורקיה למעלה מ-5,000 איש.