תאוריית המודרניזציה
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
תאוריית המודרניזציה היא מקבץ תאוריות במדעי החברה העוסקות בריבוד הגלובלי, פרי יצירתם של אינטלקטואלים שונים, ובמרכזה דגם של תהליך התפתחות כלכלית וחברתית המציג את הריבוד הגלובלי כתוצאה של הבדלים בקידמה החברתית, בדגש על ההתפתחות הטכנולוגית. התאוריה התפתחה בארצות הברית בשנות ה-50 של המאה ה-20, והייתה לה השפעה רבה על מדיניות החוץ של ארצות הברית בעידן הפוסטקולוניאלי ובהקשר של המלחמה הקרה.
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | |
הטענה המרכזית של התאוריה היא חשיבותה של הטכנולוגיה התעשייתית ושל הקידמה החברתית והתרבותית באופן כללי, כקובעת את רמת החיים של כל חברה וחברה. המחסום העיקרי, על פי תאוריית המודרניזציה, מפני ההתפתחות הטכנולוגית ואגב כך גם ההתפתחות הכלכלית, היא המסורת. הטענה היא שחברות מסורתיות נוטות לדחות חידושים טכנולוגיים ועל ידי כך בולמות את התפתחותן הכלכלית.