שיטת המרחק הירחי
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
שיטת המרחק הירחי (באנגלית: Method of lunar distance) היא שיטת ניווט ימי היסטורית, שעשתה שימוש בתנועת הירח ביחס לרקע הכוכבים כבשעון שמיימי ממנו ניתן לקבוע את קו האורך הארצי. מרחק ירחי, שלעיתים נקרא גם לונאר, הוא המרחק הזוויתי בין הירח וגרם שמיים אחר. שיטת המרחק הירחי עשתה שימוש בעובדה שהמרחק הזוויתי הזה זהה בקירוב עבור מדידות סימולטניות ממיקומים שונים בכדור הארץ, ובאלמנך ימי כדי לקבוע את הזמן המקומי בקו האורך גריניץ'. בעזרת זמן גריניץ' והזמן המקומי של הספינה, שאותו ניתן לקבוע על פי מיקום השמש, ניתן לקבל את קו האורך. השיטה פורסמה ב-1763 ונעשה בה שימוש נרחב עד 1850, אז היא הוחלפה על ידי הכרונומטר הימי. שיטה דומה עושה שימוש במיקום הירחים הגליליאניים של צדק.