שונר איברי
מין של יונק טורף ממשפחת החתוליים; הנדיר בעולם / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
שוּנָּר איבֶּרי או שוּנָּר סְפָרַדִּי (שם מדעי: Lynx pardinus; "pardinus" פירושו "מנומר"[6]) הוא מין טורף בגודל בינוני, החבר בסוג שונר שבמשפחת החתוליים.[7]
שונר איברי | |
---|---|
שונר איברי | |
מצב שימור | |
סכנת הכחדה חמורה (CR) [1] | |
מיון מדעי | |
ממלכה: | בעלי חיים |
מערכה: | מיתרניים |
על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
מחלקה: | יונקים |
סדרה: | טורפים |
תת־סדרה: | דמויי חתול |
משפחה: | חתוליים |
סוג: | שונר |
מין: | שונר איברי |
שם מדעי | |
Lynx pardinus Coenraad Jacob Temminck, 1827[2] | |
תחום תפוצה | |
(למפת אנדלוסיה מוגדלת) (למפת אנדלוסיה רגילה) תפוצתו באנדלוסיה בסוף שנת 2011
| |
שמות נוספים | |
| |
בעבר אכלס את כל חצי האי האיברי, ובתחילת המאה ה־20 חיו כ־100,000 פרטים ברחבי חצי האי[8]. אך, כתוצאה מפגיעות מעשי ידי אדם הפך לאחד ממיני הטורפים הנדירים ביותר, ומין החתול הנדיר בעולם.[9][10][11] בפני המין עומדים איומים שונים: שינוי סביבתי, מחסור בטרף, ציד, מלכודות, תאונות דרכים ומגוון גנטי מצומצם. בשימור המין הושקעו מאמציהם של ארגונים רבים וקרוב ל־100 מיליון אירו.[12] אם מגמת ההיכחדות הייתה נמשכת ונשלמת, הוא היה הופך למין הראשון שנכחד ממשפחת החתוליים מאז היכחדותו של הטיגריס השנחרבי, לפני כעשרת אלפים שנה.[13]
בשנים 2002 החלו פעולות שימור מתואמות בין ספרד ופורטוגל, שכללו מעקב משותף בקטלוג מאוחד.[14] בתוך 11 שנים, שולשה כמות הפרטים,[15][16] ונספרו 309 החיים בטבע, בארבעה שטחים – כולם באנדלוסיה שבדרום חצי האי.[9][2] מספר זה היה נמוך כל כך, עד שניתן היה למצוא ממנו יותר פוחלצים ושטיחים עשויי פרווה מאשר פרטים חיים של המין.[17] בתוך 9 שנים נוספות מניין הפרטים האמיר ל־1365. מגמות הנקבות והיוולדות הגורים חיוביות.[14]
השונר האיברי ניחן במאפייני השונר, כולל רגליים אחוריות ארוכות המותאמות לקפיצה, ופרווה בגווני צהוב, כתום וחום.[7][18][19][20] הוא פעיל בעיקר בשעות החושך, אם כי שעות פעילותו מותאמות בדרך כלל לאלו של הארנבונים.[18][21] הוא דומה בגודלו לשונר הקנדי ולשונר המצוי, אך קטן מאחיו הצפוני.[22][18] הזכר גדול מהנקבה, ובעל ציצות אוזניים ארוכות יותר.[18] לא הרבה ידוע על תוחלת חייו של המין, אולם פרט אחד תוארך לגיל של 14 שנים.[18] הוא ניזון בעיקר מהארנבון המצוי, המהווה כ-80 אחוז ומעלה מתפריטו.[2][18] הוא טורף גם בעלי חיים אחרים, כמו פרסתנים צעירים ועופות מים, ואף ניזון מהחומר הצמחי שנמצא בקיבת טרפו.[2][23][18] ההזדווגות מתרחשת בין ינואר לפברואר, וההיריון נמשך בין 63 ל-73 ימים, כשבסיומו, בין מרץ לאפריל, נולדים בין אחד לארבעה צאצאים.[18][21] הגורים נולדים במקום מסתור,[24] יוצאים ממנו בגיל שבועיים עד ארבעה שבועות,[25] ונגמלים לחלוטין מחלב אמם בגיל שמונה חודשים.[21][26]