רצח העם הבוסני
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
רצח העם הבוסני (בבוסנית: Genocid u Bosni i Hercegovini – רצח העם בבוסניה והרצגובינה; בסרבו-קרואטית: bosanski zločin – הפשע בבוסניה) היה רצח עם, רצח המוני, רדיפה, גירוש וטיהור אתני שנעשה במהלך מלחמת בוסניה, אחת ממלחמות יוגוסלביה, בין 1992 ל-1995. רצח העם נעשה בידי הצבא הסרבי ומיליציות סרביות מקומיות, שפעלו בהוראת המשטר הפשיסטי בראשות סלובודן מילושביץ', נשיא הרפובליקה הפדרלית של יוגוסלביה[1].
רצח העם והטיהור האתני כוון כלפי האוכלוסייה הבוסניאקית והבוסנו-קרואטית המעורבת היושבת בשטחי בוסניה והרצגובינה המודרנית. זה מאות שנים עוד קודם לרצח שהיה קיים מתח אתני בין האוכלוסייה הסרבית יושבת חבל סרפסקה לבין הבוסניאקים המוסלמים באזור. מלחמות יוגוסלביה, שתומרנו בידי תככים לאומניים, נודעו לשמצה בטיהורים אתניים של עמים רבים ממקום מושבם, אך רק כלפי הבוסניאקים בוצע רצח עם בקנה מידה נרחב. אתרי ההשמדה הגדולים ביותר ברחבי בוסניה נמצאים בפוצ'ה (2,704 נרצחים), וִישֶגְראד (3,000 נרצחים לערך), פְּרִייֶדוֹר (5,200 נרצחים), זְבוֹרְנִיק (2,000 נרצחים לערך) והגדול שבהם: טבח סרברניצה, שאירע בעיירה בעלת אותו השם (8,372 נרצחים)[2]. מוערך כי בנוסף ל-42,501 חיילים שנפלו במלחמת בוסניה, נרצחו גם 25,609 אזרחים בוסניאקים במסגרת הטיהור האתני.
רצח העם הבוסני השפיע על מגמת השינוי ביחסה של ארצות הברית ורבות מבעלות בריתה כלפי המלחמות ביוגוסלביה. בהמשך, עם פרוץ מלחמת קוסובו ב-1998, נאט"ו קידם את מבצע כוח מאוחד נגד הרפובליקה הפדרלית הסרבית של יוגוסלביה, במטרה למנוע רצח עם נוסף שיכוון הפעם נגד קוסובו. בחסות האו"ם הוקם לאחר המלחמה בית הדין הפלילי הבינלאומי ליוגוסלביה לשעבר שמיצה את הדין עם רבים בשרשרת ההנהגה הסרבית, כמו גם מנהיגים נוספים שהיו מעורבים ברציחות ובטיהורים על רקע אתני לאורכו של המאבק ביוגוסלביה. לאחר רצח העם רבים בעלי הטיות לצרכים פוליטיים הכחישו את קיומו של רצח העם מלחתחילה, כגון הפובליציסט והפעיל הפוליטי האמריקאי נועם חומסקי. כמו כן ישנן מדינות שממשלותיהן אינן מכירות בעצם ההתרחשות של רצח העם הבוסני.