רצח העם בקליפורניה
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
רצח העם בקליפורניה (באנגלית: California genocide) כלל פעולות שבוצעו על ידי ארצות הברית במאה ה-19 לאחר כיבוש קליפורניה ממקסיקו במהלך מלחמת ארצות הברית–מקסיקו. כתוצאה מכך אירעה ירידה דרמטית בגודל אוכלוסיית העמים הילידים בארצות הברית. קיימת הערכת שמרנית שבין השנים 1849–1870 רצחו המתיישבים האמריקאים כ-9,000 ילידים בקליפורניה והערכות רחבות יותר מונות כ-16,000 נרצחים.[1] פעולות כמו שיעבוד, חטיפות, אונס, הפרדת ילדים ממשפחותיהם ועקירה, היו נפוצות ובוצעו על ידי רשויות המדינה והמיליציה שלה וזכו לעידוד ולעצימת עין שלהן.
בספר משנת 1925, "המדריך לאינדיאנים של קליפורניה" (Handbook of the Indians of California) הוערך שאוכלוסיית הילידים בקליפורניה הצטמצמה מכ-150,000 איש ב-1848 ל-30,000 איש ב-1870 והמשיכה להצטמצם עוד עד למספר של 16,000 ב-1900. ירידה זו בגודל אוכלוסיית הילידים נגרמה כתוצאה ממחלות, רעב ומעשי טבח. הילידים בקליפורניה, במיוחד בתקופת הבהלה לזהב, היו מטרה למעשי הרג.[2] בין 24,000 ל-27,000 ילידים נלקחו על ידי המתיישבים לעבודות כפייה. מדינת קליפורניה עשתה שימוש במוסדותיה כדי להעדיף את זכויות המתיישבים הלבנים על פני אלו של הילדים והייתה אחראית לנישולם של הילידים מאדמותיהם.[3]
החל מראשית המאה ה-21 אפיינו כמה מוסדות אקדמיים וארגונים חברתיים, הן ילידיים והן אירופאים, את התקופה שבאה מיד לאחר כיבוש קליפורניה ככזאת שהמדינה והממשל הפדרלי ביצעו רצח עם של הילידים בתחומי הטריטוריה. ב-2019 התנצל מושל קליפורניה גווין ניוסם על רצח העם וקרא להקמת קבוצות מחקר כדי להבין בצורה טובה יותר את הנושא ולהעבירו לדורות הבאים.[4]