פילהלניזם
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
פילהלניזם ("אהבת יוון", הלחם בסיסים של המילים היווניות φίλος ("פילוס" - חבר, אהוב) ו-ἑλληνισμός ("הלניסוס" - יווני) או פילהלניות (אהבת כל מה שהוא יווני) הייתה תנועה אינטלקטואלית, תרבותית ואמנותית אשר שגשגה במערב אירופה במחצית השנייה של המאה ה-18 והמחצית הראשונה של המאה ה-19. התנועה ראתה ביוון הקלאסית את מקור כל הנעלה והטוב, הן בעיצוב האמנותי והאדריכלי (במסגרת תנועת הנאו-קלאסיציזם), הן בשיטת הממשל הדמוקרטית והן בשירה ובפרוזה ובעם היווני את הטוב שבעמים המדוכאים על ידי העריצות. רבים מהאישים המזוהים עמה כגון פושקין, ויקטור הוגו, פרסי ביש שלי ובפרט הלורד ביירון הטיפו לעצמאות מדינית ליוון והשתחררותה מעול האימפריה העות'מאנית ורתמו משאבים לסיוע ממשי במלחמת העצמאות היוונית. אף כי מקור השאיפה היה רומנטי ותפיסתה אידיאליסטית ומדומיינת במידה רבה, היא הובילה גם ללימוד רציני של השפה, קריאה במקורות ראשוניים וחקר הארכאולוגיה ובכך העלה תרומה למחקר מדעי מבוסס של יוון הקדומה.