פולחן האישיות של ניקולאה צ'אושסקו
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
פולחן האישיות של ניקולאה צ'אושסקו (ברומנית: Cultul personalității lui Nicolae Ceaușescu) היה בתקופת המלחמה הקרה פולחן האישיות המובהק ביותר בגוש המזרחי.
בעקבות ביקור של ניקולאה צ'אושסקו בארצות הקומוניסטיות במזרח הרחוק, שם התרשם צ'אושסקו עמוקות מהמשטרים הסיני והקוריאני ולאחר חזרתו לרומניה פרסם את התזות של יולי. התזות הכילו 17 הצעות ובהן הגדלה מתמדת של תפקיד ההנהגה של המפלגה הקומוניסטית, שיפור החינוך באמצעות המפלגה, השתתפות הצעירים בפרויקטי הבנייה הגדולים כחלק מהעבודה הפטריוטית, העצמת החינוך הפוליטי-אידאולוגי בבתי ספר ובאוניברסיטאות, אך גם בארגוני סטודנטים, תלמידים ואף ילדים, הרחבה של התעמולה הפוליטית תוך שימוש ברדיו, בטלוויזיה, בהוצאות לאור, הקולנוע, האופרה, הבלט, איגודי האמנים ועוד.
התזות האלה ייסדו שינוי משטרי לכיוון נוקשה יותר, התרחקות מהפתיחות, שאפיינה את תחילת שלטונו של צ'אושסקו. מניחים שראשית פולחן האישיות של צ'אושסקו גלומה בהתלהבות בה התקבל הנאום שלו, שבו גינה את פלישת כוחות ברית ורשה לצ'כוסלובקיה, פלישה שנועדה לדכא את האביב של פרג. הנאום יצר לו, לצ'אושסקו, פופולריות רבה בין בני עמו ומשך את תשומת ליבן של מעצמות המערב. בתחילה הפולחן היה מרוכז בו, אך בהמשך הוא כלל גם את רעייתו, אלנה צ'אושסקו ואת הבן ניקו צ'אושסקו, שהוכן לרשת את אביו בשלטון.
פולחן האישיות הופעל באמצעות כל כלי התקשורת ברומניה, ההוצאות לאור של ספרים, סרטים והצגות, טקסים באירועים ממלכתיים, חנוכת מפעלים ועוד ועוד. חרף אינטנסיביות התעמולה, חודש ימים בלבד לאחר שנבחר מחדש, פה אחד, להיות מנהיג המפלגה הקומוניסטית הרומנית, נשפטו בני הזוג צ'אושסקו, הורשעו והוצאו להורג בהליך מזורז. לאחר מותם חוקק חוק האוסר את פולחן האישיות של צ'אושסקו[1].