סופיה אולזקובסקה-גלזר
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
סופיה גלזר (לבית אולזקובסקה) (12 באפריל 1915 – 20 בנובמבר 2007) הייתה מחנכת וחברת התנגדות פולנית במהלך מלחמת העולם השנייה, וכן עסקה בהצלת יהודים במהלך השואה.
לידה |
12 באפריל 1915 ורשה, האימפריה הרוסית |
---|---|
פטירה |
20 בנובמבר 2007 (בגיל 92) ורשה, רפובליקת פולין |
שם לידה | Zofia Olszakowska |
מדינה | פולין |
מקום קבורה | Northern Communal Cemetery in Warsaw |
השכלה | |
השקפה דתית | הכנסייה הרומית-קתולית |
פרסים והוקרה |
|
סופיה ידועה בהצלת ציפורה זונשיין לבית ג'בלון (1915–1942). השתיים היו חברות קרובות מהגימנסיה של המלכה יאדוויגה בה למדו לפני המלחמה בעיר סידלצ'ה,[1] בתקופת הרפובליקה הפולנית השנייה.[2] ציפורה (שכונתה 'ציפה') הייתה יהודייה פולנית שנולדה למשפחה אמידה.[3] סופיה הייתה בתו של רוקח קתולי מקומי בסידלצ'ה. הן למדו יחד לבחינת הבגרות האחרונה שלהן, שלאחריה יצאו שתי הבנות לדרכן עד השואה בפולין.[4]
במהלך הפלישה הנאצית-סובייטית לפולין בספטמבר 1939 שתי הבנות היו בסידלצ'ה, מופרדות בנסיבות שאינן בשליטתן. בסוף חודש נובמבר הורה הממשל הגרמני החדש על הקמת יודנראט. בערב חג המולד הציתו הנאצים את בית הכנסת ושרפו אותו עד היסוד, כשבתוכו פליטים יהודים.[5] ציפורה ומשפחתה חויבו להיכנס לגטו הנאצי החדש שהוקם בסידלצ'הגטו שיידלצה, בסביבות אוגוסט 1941. יותר משנה לאחר מכן, היא כתבה תיאור אישי על חיסולו הרצחני של הגטו. ציפורה התאבדה בנובמבר 1942 כאשר בעלה יעקב הועלה על רכבת מוות למחנה ההשמדה טרבלינקה.[3] בתה התינוקת- רחלה, שרדה את המלחמה בטיפולם של חסידי אומות העולם פולנים מסידלצ'ה; רחלה הובלה לעיירה אחרת בקיץ 1943 על ידי אותה חברה (סופיה) שאימצה אותה באופן זמני תחת השם הנוצרי הבדוי- 'מריאנה טימינסקה' שניתן על ידי הכומר הקתולי.[4]
בשנת 1988 הוענק לסופיה גלזר אות חסידת אומות העולם בירושלים,[3] יחד עם תעודת כבוד ועם הזכות להוסיף את שמה לגן חסידי אומות העולם.
לאחר מכן, ב-10 באוקטובר 2007, במהלך טקס בתיאטרון הגדול בורשה, היא קיבלה את צלב המפקד של מסדר "פולוניה רסטיטה" מנשיא פולין לך קצ'ינסקי על מאמצי ההצלה שלה, יחד עם 52 מצילים נוספים של יהודים במהלך מלחמת העולם השנייה- השואה.