ניקולאי קוסטומרוב
היסטוריון רוסי-אוקראיני, מייסד ההיסטוריוגרפיה האוקראינית המודרנית, ומנהיג התחייה הלאומית האוקראינית / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
נִיקוֹלַאי אִיוַנוֹבִיץ קוֹסְטוֹמַרוֹב (ברוסית: Никола́й Ива́нович Костома́ров) או מִיקוֹלַא אִיוַנוֹבִיץ קוֹסְטוֹמַרוֹב (באוקראינית: Микола Іванович Костомаров; 16 במאי 1817 – 19 באפריל 1885) היה אחד ההיסטוריונים האוקראינים[1] והרוסים[2][3][4] המכובדים ביותר, פרופסור להיסטוריה רוסית באוניברסיטת ולדימיר הקדוש בקייב ולאחר מכן באוניברסיטת סנקט פטרבורג, חבר פעיל של מועצת המדינה (אנ') של רוסיה, מחברם של ספרים רבים, כולל הביוגרפיה המפורסמת שלו על המאה השבע-עשרה ההטמאן בוגדן חמלניצקי, המחקר על האוטאמן של הקוזקים של הדון (אנ') סטפן ראזין וההיסטוריה הרוסית היסודית שלו בת שלושה כרכים: "ההיסטוריה הרוסית בביוגרפיות של דמויותיה העיקריות" (Русская история в жизнеописаниях её главнейших деятелей).
ניקולאי קוסטומרוב | |
לידה |
4 במאי 1817 (יוליאני) Yurasovka, רוסיה |
---|---|
פטירה |
7 באפריל 1885 (יוליאני) (בגיל 67) סנקט פטרבורג, האימפריה הרוסית |
מדינה | האימפריה הרוסית |
מקום קבורה | ליטרטורסקיה מוסטקי |
פעילות בולטת | היסטוריון, משורר ואתנוגרף רוסי ממוצא אוקראיני |
השכלה | אוניברסיטת חרקוב |
מעסיק | אוניברסיטת סנקט פטרבורג, אוניברסיטת קייב, בפסקה זו 2 רשומות נוספות שטרם תורגמו |
השקפה דתית | הכנסייה הרוסית האורתודוקסית |
קוסטומרוב נודע גם כדמות ראשית של חברת התחייה הלאומית האוקראינית הידועה בעיקר כאחוות הקדושים קיריליוס ומתודיוס (אנ'), שפעלה בקייב מינואר 1846 עד מרץ 1847. קוסטומרוב היה גם משורר, אתנוגרף, פאן-סלבי (אנ') ומקדם של מה שנקרא תנועת הנרודניקים באימפריה הרוסית.