ניווט בבעלי חיים
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
ניווט בבעלי חיים הוא יכולתם של בעלי חיים רבים לתכנן ולנוע במסלול לעבר יעד מסוים. יכולת זו הכרחית לפעולות רבות שבעלי חיים מבצעים לרבות חיפוש מזון, קינון, נדידה ורבייה. מינים רבים משתמשים ביכולת הניווט על מנת להתמצא ולנוע על פני מרחקים של עשרות מטרים עד מאות קילומטרים, ולעומתם ציפורים כמו שחפית הקוטב, חרקים כמו דנאית מלכותית ודגים כמו האלתית נודדים למרחקים של אלפי קילומטרים במהלך חייהם.[1]
בעלי חיים עושים שימוש באסטרטגיות ובמנגנוני חישה שונים כדי לנווט. אסטרטגית הניווט הפשוטה ביותר היא ניווט משואה הדורש זיהוי של היעד או סימן דרך הקרוב אליו באמצעות אחד החושים מנקודת ההתחלה. אסטרטגית הניווט המתקדמת ביותר היא המפה הקוגניטיבית, אשר מאפשרת לבעל החיים לנווט ביעילות בין כל שתי נקודות בתחומה ולנוע במסלולים חדשים שבעל החיים לא נע בהם בעבר. תהליך הניווט קשור באופן הדוק ליכולתם של בעלי החיים לחוש את סביבתם, ונדבך משמעותי מהמחקר בנושא עוסק בזיהוי והבנה של מערכות חישה המסייעות לבעלי חיים בניווט והתמצאות.
מינים מסוימים אף מסוגלים להשתמש במידע מחושים שונים ומשלבים מספר אסטרטגיות כחלק מתהליך הניווט.