משתמש:MathKnight/תנינים
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
תנינאים (שם מדעי: Crocodilia, לעתים גם Crocodylia) הם סדרה של בעלי חיים זוחלים בקבוצת הארכוזאוריה, תת-קבוצה של הזאורופסידה. הסדרה כוללת כ-24 מינים הנפוצים בדרום אסיה, בצפון אוסטרליה, באפריקה ובאמריקה, המחולקים לשלוש משפחות: תניניים, אליגטוריים וגאביאליים. התנינאים, יחד עם העופות, הם השורדים היחידים מקבוצת הארכוזאוריה ("זוחלים שולטים") שהגיעה לשיאה במזוזואיקון וכללה גם את הדינוזאורים (שמהם התפתחו העופות) והפטרוזאורים המעופפים. התנינאים הם ציידים מימיים-למחצה בעלי עוצמת נשיכה אדירה, והגדולים שבהם מהווים טורפי-על. מבנה גופם מותאם היטב לאורח חייהם, ולכן השתנה רק במידה מועטה בחלוף מאה מיליון השנים מאז התפתחות הקבוצה. בעבר גם בארץ ישראל חיו תנינים (מהמין תנין היאור) אך כיום ניתן לראותם בישראל רק בשבי (כגון בחמת גדר וחוות קרוקולוקו, ובגני חיות כגון הספארי ברמת גן וגן החיות התנ"כי).
תנינאים | |
---|---|
מיון מדעי | |
ממלכה: | בעלי חיים |
מערכה: | מיתרניים |
קבוצה: | זאורופסידה |
קבוצה: | ארכוזאוריה |
סדרה: | תנינאים |
משפחות | |
שם מדעי | |
Crocodilia אוון, 1842 | |
תחום תפוצה | |
היסטוריית המאובנים של התנינאים עשירה מאוד: שורשי הקבוצה הם עוד בטריאס והתנינאים המודרניים הופיעו בערך באמצע הקרטיקון, כמאה מיליון שנה לפני זמננו. מבנה גופם מותאם היטב לסביבה, ולכן השתנה רק במידה מועטה מאז שעברו לאורח חיים מימי-למחצה. כך, עורם מכוסה מגינים גרמיים מכוסי קרטין קשיחים; זנבם חזק; רגליהם מותאמות לזחילה, להליכה ולריצה גם יחד; גופם שטוח יחסית; מערכות הגוף מותאמות לאורח חייהם המימי למחצה; הפה מצויד בלסתות חזקות ושיניים חדות המתאימות לתפיסת הטרף בכוח עצום; וחושיהם חדים. שיטות הציד שלהם מגוונות, כשהידועה שבהן היא מארב סבלני לטרפם. תזונתם מגוונת וכוללת כמעט כל בעל חיים אותו הם מסוגלים להרוג. בצעירותם הם אוכלים בעיקר חסרי חוליות ודגים קטנים, אך בבגרותם אוכלים גם דגים גדולים, זוחלים, עופות ויונקים שבאים לשתות מהמים. התנינאים הגדולים צדים וטורפים גם יונקים גדולים דוגמת הגאור, תאואים, זברות, גנו, אנטילופות רבות, איילים וחזירי בר. המבנה החברתי שלהם כולל מדרג חברתי ברור, כשבראשו הזכרים ומתחתיהם - הנקבות. הנקבות מטילות מספר ביצים רב לתוך קנים הבנויים לרוב מבוץ ומצמחייה. בתחילת חייהם אבקועי התנינים פגיעים מאוד, אולם עם הגיל והגודל מספר האיומים הטבעיים עליהם קטן משמעותית. התנינאים חיוניים לבריאות המערכת האקולוגית בה הם חיים, בהיותם מווסתי טורפי ביניים וגם אחראיים לניקוי פגרים מרקיבים. לדמו של התנין יש סגולות אנטיביוטיות חזקות המאפשרות לו לעמוד בפני זיהומים קשים (בשר מרקיב, מים עכורים מלאי חיידקים ופציעות פיזיות).
התנינאי הגדול ביותר כיום הוא תנין הים, שאורכו יכול להגיע ל-7 מטר ומשקלו לטון או שניים, נשיכתו היא החזקה ביותר בעולם החי כיום והוא טורף על בדרום מזרח אסיה ואוסטרליה. לא הרבה אחריו נמצא תנין היאור, אוכל-אדם קטלני שטורף מאות בני אדם באפריקה מידי שנה, אורכו יכול להגיע ללמעלה מ-6 מטר ומשקלו לטון. התנין האמריקאי והקיימן השחור הם התנינאים הגדולים של אמריקה המרכזית ואמריקה הדרומית.
בעבר חיו תנינאים גדולים יותר, דוגמת דיינוסוכוס (8–12 מטר, 2–8.5 טון) ופורוסזאורוס (11–13 מטר, כ-10 טון), שהיוו טורפי-על בזמנם. הדיינוסוכוס הענקי טרף אף דינוזאורים בינוניים-גדולים (כגון הדרוזאוריים ותרופודים).
מקומם של התנינאים בתרבות האנושית נרחב, והם שימשו כסמלים בתרבויות מזרחיות ומערביות רבות. התנין מוזכר רבות בתנ"ך כייצור מפלצתי שנברא על ידי אלוהים וכפוף לו, בניגוד למיתוסים של דתות אחרות שהציגו את התנין כיצור אלוהי שמרד באל. ציד אינטנסיבי התרחש מאז המהפכה התעשייתית, והביא להידלדלות אוכלוסיות תנינאים רבות; חלקן אף הובאו למצב של סכנת הכחדה. סכנה זו, יחד עם הרס בתי גידול, הביאו לנקיטת צעדים לאומיים ובינלאומיים לשימורם, בהם הגנה על התנין, אמנות בדבר הגבלת ואיסור הציד וכן הקמת חוות תנינאים בהן מגדלים תנינאים לגרעיני רבייה וכן לקצירת עורם, דבר שהפחית באופן ניכר את הביקוש לתנינאים שניצודו בטבע. כיום אוכלוסיות תנינים רבות נמצאות בתהליכי התאוששות ותנינאים כגון תנין היאור, תנין הים ואליגטור אמריקאי כבר לא נמצאים בסיכון, ובעלי אוכלוסיות גדולות ובריאות.