מריה טרסה פרארי
מחנכת, רופאה ופעילת זכויות נשים ארגנטינאית, האשה הראשונה שמונתה לפרופסור באוניברסיטה באמריקה הלטינית ואחת הנשים הראשונות שהורשו ללמד רפוא / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
מריה טרסה פרארי (בספרדית: María Teresa Ferrari; 11 באוקטובר 1887 – 30 באוקטובר 1956) הייתה מחנכת, רופאה ופעילת זכויות נשים ארגנטינאית, האשה הראשונה שמונתה לפרופסור באוניברסיטה באמריקה הלטינית ואחת הנשים הראשונות שהורשו ללמד רפואה. היא הייתה חוקרת חלוצה בתחום בריאות הנשים, שחקרה את נושא הרדיותרפיה ובחנה את השימוש בטיפול זה לניתוחי סרטן הרחם ופיתחה ווגינוסקופ שחולל מהפכה בתחום בריאות האישה בברזיל. היא הקימה את מחלקת היולדות והשירותים הגניקולוגיים הראשונה בבית החולים הצבאי בבואנוס איירס בשנת 1925, שסיפקה את שירותי הטיפול הנמרץ בילוד הראשונים במדינה.
לידה |
11 באוקטובר 1887 בואנוס איירס, ארגנטינה |
---|---|
פטירה |
30 באוקטובר 1956 (בגיל 69) בואנוס איירס, ארגנטינה |
מדינה | ארגנטינה |
השכלה | Facultad de Ciencias Médicas |
תקופת הפעילות | מ-1904 |
מעסיק | אוניברסיטת בואנוס איירס |
היא נולדה למשפחה מבוססת, אשר אבותיה היו מעורבים במאבק ארגנטינה למיגור השלטון הספרדי והשגת עצמאות. כבת לתקופתה ולמעמדה, היא לא הייתה אמורה לעבוד מחוץ לבית. עם זאת, פרארי לא זו בלבד שבחרה לפתח קריירה, היא התעקשה ללמוד את מקצוע הרפואה הנשלט על ידי גברים. תחילה היא השלימה תעודת הוראה והפכה למורה בבית ספר, ואז סיימה לימודי רפואה בשנת 1911. לאחר סיום ההתמחות היא ביקשה להתקבל להוראה באוניברסיטה, אך תחת זאת הוצע לה תפקיד הוראה בבית הספר למיילדות. זועמת, היא נלחמה במשך 13 שנה נגד הדעות הקדומות שמנעו את התקדמותה בקריירה. בשנת 1927, פרארי ניצחה במאבקה והוענק לה תואר פרופסור זוטר. לבסוף, בשנת 1939 הוענק לה תואר פרופסור מן המניין.
פרארי המשיכה להתעמק במחקר רפואי ויצאה להשתלמויות נוספות באירופה ובארצות הברית, במהלכן למדה טכניקות חלוציות שאותן הביאה לארגנטינה. היא למדה ניטור של דרכי השתן בפקולטה לרפואה של הסורבון בפריז, וקבלה את הדיפלומה הראשונה שאי פעם הוענקה לאישה בתחום. היא עיצבה ווגינוסקופ, למדה טיפולי הקרנות במכון מארי קירי בפריז (Curie Institute) וביצעה ניתוחים קיסריים באוניברסיטת קולומביה בארצות הברית. היא הייתה אחראית על הבאת החידושים האלה לארגנטינה והטמעתם ביחידה ליולדות וגינקולוגיה שהקימה בבית החולים הצבאי. כפמיניסטית נלהבת, היא הקימה את הפדרציה הארגנטינאית לנשים באוניברסיטה בשנת 1936, ודחפה להכרה בזכויות אזרחיות ופוליטיות לנשים. כשממשלת ארגנטינה קיבלה תפנית שמרנית בסוף שנות השלושים, היא נדחפה מחוץ לכותלי בית החולים ובהמשך, בתחילת שנות ה-50, גם מההוראה. היא נפטרה בשנת 1956.