מרד איילט צידון (1834)
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
מרד איילט צידון מתייחס לאירועים בסוריה העות'מאנית בתקופת מרד האיכרים הסורי (1834–1835), כאשר במקביל למרד האיכרים בארץ ישראל ובעבר הירדן (מדרום לאיילט דמשק), כבשו המורדים הגליליים את צפת וטבריה במזרח הגליל.[1] אזור החורן גם השתתף במרד. בשנת 1835 קמו כמה חמולות דרוזיות מהר הלבנון במרד נוסף.
עובדות מהירות תאריכים, מקום ...
מלחמה: מרד הפלאחים | |||||||||
תאריכים | מאי 1834 – יולי 1834 (כ־62 ימים) | ||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
מקום | הגליל, חורן והר הלבנון (איילט צידון, האימפריה העות'מאנית) | ||||||||
תוצאה | דיכוי המרד | ||||||||
| |||||||||
סגירה