מקומות מרכזייםויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia תאוריית המקומות המרכזיים (באנגלית: Central place theory) היא תאוריה גאוגרפית המבקשת להסביר את מספרם, גודלם ומיקומם של יישובים שונים במערכת אחת.[1]
תאוריית המקומות המרכזיים (באנגלית: Central place theory) היא תאוריה גאוגרפית המבקשת להסביר את מספרם, גודלם ומיקומם של יישובים שונים במערכת אחת.[1]