מקדש אפאיה
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
מקדש אפאיה (ביוונית: Ναός της Αφαίας) הוא מקדש יווני הניצב בראש גבעה בגובה של 160 מטרים, המכוסה בעצי אורן, בצידו המזרחי של האי אגינה (כ-14 ק"מ מהנמל הראשי), שבאיים הסרוניים, יוון.
היסטוריה | |
---|---|
תקופות | יוון העתיקה |
נבנה | 500 לפנה״ס |
אתר ארכאולוגי | |
אתר אינטרנט | http://odysseus.culture.gr/h/2/eh251.jsp?obj_id=535 |
מיקום | |
מדינה | יוון |
קואורדינטות | 37°45′15″N 23°32′00″E |
(למפת יוון מוגדלת) | |
מן הגבעה אפשר להשקיף ביום בהיר בעזרת משקפת על המפרץ הסרוני ועד למקדש פוסידון בכף סוניו ומקדש פרתנון שבאתונה, שיחד עמו מהווים את "המשולש הקדוש" או "המשולש המושלם של העת העתיקה". המקדש הוקדש לאלה המקומית אפאיה – המגנה של האי ואלת הפוריות והעבודות החקלאיות.[1] ואולם, בהסתמך על דיודורוס סיקולוס ופאוסניאס, אפאיה מזוהה עם אלת ההרים והצייד המינואית בריטומרטיס או דיקטינה.
מקדש אפאיה הוא מקדש דורי ששימש מודל לבניית הפרתנון וכמה מקדשים אחרים ביוון.
הוא נחשב לאתר ההיסטורי העתיק והחשוב באיים הסרוניים, שנבנה בסביבות שנת 500 לפנה"ס על שרידי שני מקדשים קודמים, כשאגינה הייתה בשיא עוצמתה הפוליטית. הגמלון המזרחי והגמלון המערבי עוטרו בפסלים מרהיבים שמנציחים את מלחמת טרויה אך רובם נלקחו מהאתר במאה ה-19 והתגלגלו לידיו של לודוויג הראשון, מלך בוואריה (אבא של אוטו שהיה מלך יוון); ובימינו מוצגים במוזיאון גליפטותק שבמינכן. למרות זאת, שרידי המקדש עדיין מרשימים גם כיום: האתר מציג בגאווה 25 מתוך 32 העמודים המקוריים של המקדש, שנותרו על תילם או שוקמו.[2]