מערת הנחל
מערה במערב הכרמל; חלק מהאתר הפרהיסטורי נחל מערות / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
מערת הנחל (תרגום שמה הערבי המודרני, מע'ארת אל-ואד; ידועה במחקר בשם מערת אל-ואד) היא אתר ארכאולוגי–פרהיסטורי במערב הכרמל. האתר כולל מערה גדולה וטרסה טבעית בפתחה, ויחד עם שלוש המערות שנחקרו בקרבתה: מערת תנור, מערת גמל ומערת הגדי, הוא חלק מהאתר הפרהיסטורי נחל מערות. מערת הנחל ידועה בעיקר בזכות שכבות היישוב העשירות מן התרבות הנאטופית (כ-15,000 עד 11,700 שנים לפני זמננו, תיארוך פחמן 14 מכויל) שהיא תרבות המעבר מאורח חיים נוודי של ציידים–לקטים בתקופה הפלאוליתית לקהילות החקלאיות בתקופה הנאוליתית. במערה התגלו גם שכבות ארכאולוגיות קדומות יותר, מהתקופה הפלאוליתית התיכונה והעליונה.
הכניסה למערת הנחל ומרכז הטרסה שלפניה. בטרסה נראים שרידים מהיישוב הנאטופי: קיר תמך ומכתשים חצובים בסלע | |||||||
אתר מורשת עולמית | |||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||
מידע כללי | |||||||
מדינה | ישראל ישראל | ||||||
מיקום | מערב הכרמל | ||||||
קואורדינטות | 32°40′15″N 34°57′59″E | ||||||
(למפת ישראל רגילה) | |||||||
מערת הנחל היא האתר הנאטופי הראשון שנחפר בהיקף נרחב, החל משנת 1928, ומחקרו נמשך עד היום. הממצא הארכאולוגי העשיר מתרבות זו באתר כולל בנייה נרחבת של בתים מאבן, בתי קברות מובחנים, תרבות חומרית עשירה וניצול אינטנסיבי של משאבי הסביבה. הגדרת התרבות הנאטופית כחברה ייחודית ומורכבת של ציידים–לקטים יושבי קבע שנמצאת על סף המעבר לאורח חיים חקלאי, התבססה בעיקרה על תוצאות החפירות במערת הנחל[1].
ב-29 ביוני 2012 הוכרזה המערה, יחד עם נחל המערות, כאתר מורשת עולמית[2][3].