מי נגר
מים שזורמים על פני הקרקע כאשר האדמה ספוגה עד למקסימום יכולת הספיגה שלה. / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
מֵי נֶגֶר הם מים שזורמים על פני הקרקע. זרימת המים מתרחשת כאשר האדמה ספוגה עד למקסימום יכולת הספיגה שלה. במצב כזה, המים אינם יכולים לחלחל לתוך הקרקע ונישאים על פניה. מקור המים הוא בגשמים, מעיינות, קרחונים או שלג.
מים אלה הם משני סוגים:
- נגר עילי הנקרא גם נגר ישיר – כולל את מי הגשמים והשלגים היורדים באזור אגן הניקוז אחרי שחלקם התאדה או חלחל לקרקע. גורמיו הם בעיקר האקלים וסוג הקרקע. זורם בדרך כלל אל נחלים ונהרות.
- נגר בסיס הם מי מעיינות. המים קודם חלחלו באדמה ובנקודת שבר פרצו החוצה.
מי הנגר מהווים כארבעה אחוזים מכלל המשקעים. ככל שהגשמים עזים יותר, האדמה חדירה פחות למים (כלומר החלחול מועט והמים אינם מספיקים להיספג באדמה), וככל שפני השטח משופעים יותר – כך מצטברים יותר מי נגר. מי הנגר זורמים ומעמיקים את ערוצי הנחלים והנהרות. נגר עילי הוא מרכיב עיקרי במחזור המים וגורם לשחיקת סלעים ולסחיפת קרקע. תהליך העיור (אורבניזציה) גורם לנגר רב עקב צמצום שטחי הקרקע המאפשרים חלחול מים.