לואי ריאל
פוליטיקאי קנדי / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
לואי דייוויד רִיאֶל (באנגלית ובצרפתית: Louis David Riel; 22 באוקטובר 1844 – 16 בנובמבר 1885) היה פוליטיקאי קנדי, מייסד הפרובינציה הקנדית מניטובה ומנהיגם הפוליטי של המסטיסים בשטחי הפרריה הקנדית.[1] הוא הנהיג שתי מרידות נגד ממשלת קנדה ונגד ראש ממשלתה הראשון לאחר איחודה, ג'ון אלכסנדר מקדונלד. ריאל שאף לשמור על זכויותיהם ועל תרבותם של המסטיסים כאשר שטחי מולדתם בצפון-המערב הפכו בהדרגה לשטחי השפעה קנדיים. במשך השנים הוא הפך לגיבור עממי של דוברי הצרפתית, של הלאומנים הקתולים, של התנועה למען זכויות הילידים ושל תנועת השמאל החדש. ריאל זכה לתשומת לבם של החוקרים, יותר מכל דמות אחרת בהיסטוריה של קנדה.
ריאל ב-1884 | |||||
לידה |
22 באוקטובר 1844 מושבת הנהר האדום, ארץ רופרט, צפון אמריקה הבריטית | ||||
---|---|---|---|---|---|
הוצאה להורג |
16 בנובמבר 1885 (בגיל 41) רג'יינה, הטריטוריות הצפון-מערביות (כיום ססקצ'ואן), קנדה | ||||
מדינה | קנדה קנדה | ||||
מקום קבורה | קתדרלת סנט בוניפס, ויניפג, קנדה | ||||
השכלה | קולג' דה מונריאל | ||||
מפלגה | פוליטיקאי עצמאי | ||||
דת | נצרות קתולית | ||||
בת זוג | מרגריט מונה | ||||
| |||||
| |||||
| |||||
חתימה | |||||
מעשה ההתנגדות הראשון שלו היה מרד הנהר האדום (אנ') שהתחולל בשנים 1869–1870.[2] הממשלה הזמנית שהוקמה על ידי ריאל ניהלה בסופו של דבר דיונים על התנאים שעל פיהם הצטרפה מניטובה לאיחוד קנדה.[3] ריאל הורה על הוצאתו להורג של תומאס סקוט (אנ') ונמלט לארצות הברית מחשש מהעמדה לדין. למרות זאת, הוא מכונה לעיתים קרובות "אבי מניטובה".[4] אף על פי שהוא נחשב לפושע נמלט, הוא נבחר שלוש פעמים כחבר בבית הנבחרים של קנדה, אם כי הוא מעולם לא תפס את מושבו. באותן שנים הוא היה מתוסכל מאוד מכך שהוא נאלץ לשהות בגלות על אף אמונתו ההולכת וגדלה שהוא היה הבחירה האלוהית כמנהיג וכנביא, אמונה שבהמשך תהווה את הבסיס לפעילותו. בשל אמונתו הדתית, מנהיגים קתולים שתמכו בו בעבר, התכחשו אליו בהדרגה. ב-1881, בהיותו בגלות במונטנה שבארצות הברית, הוא נשא אישה והביא לעולם שלושה ילדים.
ב-1884 נקרא ריאל על ידי מנהיגי המטיסים בססקצ'ואן כדי שישטח את טענותיהם בפני ממשלת קנדה. תחת זאת הוא ארגן כוח התנגדות צבאית שגרמה להסלמה בעימות הצבאי, המרד הצפון-מערבי (אנ') של 1885. ממשלת אוטווה עשתה שימוש במסילת הברזל החדשה שנבנתה כדי לשלוח לאזור אלפי חיילים. מהלך זה הסתיים במעצרו של ריאל ובהעמדתו לדין בעוון בגידה חמורה. לאחר שדחה מחאות ופניות רבות מהציבור, החליט ראש הממשלה מקדונלד להוציאו להורג בתלייה. בעיניהם של הקנדים צרפתים נתפס ריאל כקורבן הירואי. להוצאתו להורג הייתה השפעה מתמשכת על מהלך הרוחות בקנדה והיא גרמה לקיטוב בין הקבוצות האתניות והדתיות של האומה החדשה. אף על פי שרק מאות ספורות של אנשים הושפעו באופן ישיר מהמרד בססקצ'ואן, התוצאה ארוכת הטווח הייתה ששטחי הפרריה עברו בסופו של דבר לשליטתם של דוברי האנגלית ולא של דוברי הצרפתית. השפעה ארוכת טווח אף יותר הייתה ההתנכרות המרירה של דוברי הצרפתית ברחבי קנדה שזעמו על הדיכוי שחוו מידי בני ארצם.
המוניטין ההיסטורי של ריאל הפך זה מכבר לסוגיה מקטבת בין אלה שתיארו אותו כפנאט וכמורד מסוכן ושפוי למחצה שמרד כנגד האומה הקנדית, לבין אלו שרואים בו כמורד גיבור שלחם להגנת בני עמו דוברי הצרפתית מפני הסגת הגבול הבלתי הוגנת של הממשלה הלאומית הדוברת אנגלית. ריאל התפרסם בהדרגה כתומך של רב-תרבותיות, אף על פי שזה הוריד מחשיבות מחויבותו העיקרית כלפי עצמאותם הלאומית והפוליטית של המטיסים.[5]