לואיזה לצן
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
יוהנה קלרה לואיזה לצן (בגרמנית: Johanna Clara Louise Lehzen; 3 באוקטובר 1784 – 9 בספטמבר 1870), הידועה גם בשם הברונית לואיזה לצן, הייתה האומנת ואחר כך בת לווייתה של המלכה ויקטוריה.
לידה |
3 באוקטובר 1784 הנובר, נסיכות הבוחר מהנובר, האימפריה הרומית הקדושה |
---|---|
פטירה |
9 בספטמבר 1870 (בגיל 85) ביקבורג, נסיכות שאומבורג-ליפה, הקונפדרציה הצפון-גרמנית |
מדינה | דוכסות סקסוניה-קובורג-גותה |
לצן היא בתו של כומר לותרני, בשנת 1819 הגיעה לצן לביתו של דוכס מקנט, בנו הרביעי של המלך ג'ורג' השלישי. חמש שנים מאוחר יותר, לצן מונתה לאומנת של בתו היחידה, הנסיכה אלכסנדרינה ויקטוריה. הנסיכה הצעירה הפכה למקום השני בתור לכס המלכות הבריטי ב-1827.
חינוכה של ויקטוריה נשלט על ידי הדוכסית האלמנה מקנט וחשב הכספים שלה סר ג'ון קונרוי. לצן הגנה מאוד על ויקטוריה, ועודדה את הנסיכה להשכיל ולהיות עצמאית מהשפעתם של הדוכסית וקונרוי, מה שגרם לחיכוכים בתוך משק הבית. הניסיונות להדיח את האומנת לא צלחו, שכן לצן זכתה לתמיכת דודיה של ויקטוריה.
כאשר ויקטוריה הפכה למלכה ב-1837, לצן שימשה כמעין מזכירה פרטית לא רשמית, שנהנתה ממגורים בחדרים הסמוכים למלכה ויקטוריה. נישואיה של המלכה לנסיך אלברט ב-1840 הובילו לשינויים משמעותיים בבית המלוכה. אלברט ולצן תיעבו זה את זה, ולאחר מחלה של הנסיכה המלכותית ב-1841, לצן פוטרה. הקשר הקרוב שלה עם המלכה הגיע לסיומו, אף על פי שהשתיים המשיכו להתכתב. לצן בילתה את שנותיה האחרונות בהאנובר בזכות פנסיה נדיבה, ומתה ב-1870.לצן הייתה השפעה גדולה על דמותה של ויקטוריה, במיוחד נתנה לה את כוח הרצון לשרוד את ילדותה רצופת הבעיות לצד אמה וקונרוי, ואת חייה כמלכה צעירה.