כלכלת חלחול
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
כלכלת חִלחול או כלכלת טִפטוף (באנגלית: Trickle-down economics) היא מונח המשמש לתיאור מדיניות כלכלית המיטיבה עם בעלי ההון, בהנחה שכך הם יוציאו יותר כסף שיחלחל בסופו של דבר לשכבות הכלכליות הנמוכות יותר. מונח זה אינו מתאר תאוריה כלכלית ואינו נמצא בשימוש על ידי כלכלנים, אלא הוא מונח ביקורתי כלפי מדיניות כלכלת צד-היצע, או כלפי קפיטליזם לסה-פר.
בתקופתו של רונלד רייגן כנשיא ארצות הברית, נעשה שימוש תכוף בביטוי זה על ידי מבקרי המדיניות הכלכלית שלו, שכונתה "Reaganomics". דייוויד סטוקמן, מנהל משרד הניהול והתקציב בממשל רייגן, דגל בתחילה בהפחתת מיסים לבעלי הכנסה גבוהה כפי שהציע רייגן, אך לאחר מכן שינה את דעתו. בריאיון לעיתונות אמר: "כלכלת צד ההיצע היא מימוש רעיון כלכלת החלחול כלפי מטה, אבל קצת קשה למכור לציבור "חלחול", אז המצאנו נוסחה ("עקומת לאפר") וזו הייתה הדרך היחידה לממש מדיניות מס (אנ') "מחלחלת". בפועל, כלכלת החלחול וכלכלת צד ההיצע הם מונחים זהים." יריביו הפוליטיים של ממשל רייגן נאחזו באמירה זו והשתמשו מאז ואילך במונח "כלכלת חלחול" כדי לתקוף את הממשל ולהציגו כמי שדואג רק לעשירים.[1]