יעקב
משלושת אבות עם ישראל / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
יַעֲקֹב, המכונה במסורת היהודית יַעֲקֹב אָבִינוּ, ונקרא גם יִשְׂרָאֵל, הוא דמות מקראית, השלישי בשלושת האבות, בנם של יצחק ורבקה ונכד לאברהם ושרה. אחיו התאום של עשו, ואביהם של שבטי ישראל.
יעקב בציור של ג'יימס טיסו | |
לידה | כנען |
---|---|
פטירה | מצרים העתיקה |
מקום קבורה | מערת המכפלה |
אב | יצחק |
אם | רבקה |
בת זוג | לאה, רחל, בלהה וזלפה |
צאצאים |
מלאה: ראובן, שמעון, לוי, יהודה, יששכר, זבולון ודינה מרחל: יוסף, ובנימין מבלהה: דן ונפתלי מזלפה: גד ואשר |
עיסוק | רועה צאן |
על פי המסורת יעקב נולד בערב חג סוכות בשנת ב'ק"ח (1653 לפנה"ס), ונפטר בערב סוכות בשנת ב'רנ"ה (1506 לפנה"ס) בגיל 147.
תולדות חייו מסופרים במקרא, ותופסים נתח גדול מספר בראשית, בפרקים כ"ה-נ'.
חלק ממדרשי חז"ל מתייחסים ליעקב ועשו כאל אבות-טיפוס של לאומים. יעקב מייצג את עם ישראל ועשו את אדום, או לחלופין התנהגות טיפוסית של חייל רומאי (שכן בתקופות מאוחרות זיהו את אדום עם רומא). לפרשנות זו בסיס מייד עם הופעתם - כאשר התקשתה רבקה בהריונה, נאמר: ”וַיִּתְרֹצְצוּ הַבָּנִים בְּקִרְבָּהּ וַתֹּאמֶר אִם כֵּן לָמָּה זֶּה אָנֹכִי וַתֵּלֶךְ לִדְרֹשׁ אֶת ה'. וַיֹּאמֶר ה' לָהּ שְׁנֵי [גוֹיִם] (גיים) בְּבִטְנֵךְ וּשְׁנֵי לְאֻמִּים מִמֵּעַיִךְ יִפָּרֵדוּ וּלְאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר” (בראשית, כ"ה, כ"ב–כ"ג). משמע, אין הקורא אמור לבחון את הגיבורים בקני מידה אנושיים פשוטים, כפרטים, אלא כיצוג של עמים.