טיוטה:נוריין-י ניירין
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
נוריין-י ניירין (בערבית: نورين نيران, "שני המאורות המאירים") הם שני אחים שהיו מחסידיו של בהאא אללה, מייסד הדת הבהאית, דת עולמית ממוצא פרסי. השניים הוצאו להורג בעריפת ראש בשנת 1879 בשל היותם בהאיים[1]. מכתבים ולוחות נכתבו עבורם על ידי בהאא אללה, שהעניק להם את הכינויים הידועים שלהם: "אהוב השהידים" ו-"מלך השהידים"[2].
הערך נמצא בשלבי עבודה במסגרת מיזם "עבודות ויקידמיות". נא לא לערוך ערך זה עד להסרת התבנית. הערות לערך נא להוסיף בדף השיחה. | |
שיחה |
לידה |
1835 איספהאן |
---|---|
הוצאה להורג |
1879 (בגיל 44 בערך) איספהאן |
מדינה | איראן |
מקום קבורה | בית העלמין תח'ת פולאד |
כינויים נוספים | אהוב השהידים |
לידה |
1837 איספהאן |
---|---|
הוצאה להורג |
1879 (בגיל 42 בערך) איספהאן |
מדינה | איראן |
מקום קבורה | בית העלמין תח'ת פולאד |
כינויים נוספים | מלך השהידים |
בת זוג | פאטימה בגום |
צאצאים | מירזא עבד אל-חסין, מירזא ג'לאל |
האח הבכור היה מירזא מוחמד-חסין (1835-1879) שזכה לכינוי "מחבוב א-שהדאא" (אהוב השהידים). אחיו היה מירזא מוחמד-חסן (1837-1879) שזכה לכינוי "סולטאן א- שהדאא" (מלך השהידים), והוא היה אחד מתוך תשעה עשר שליחיו של בהאא אללה. השניים פגשו את הבאב והתוודעו להכרזה שלו בשנת 1844. השניים היו ילידי איספהאן, עשירים ובעלי חוש מסחרי מפותח. הם הוצאו להורג בעריפת ראש בשנת 1879 בגלל שלושה אנשים: מיר מוחמד חסין- האימאם של מסגד יום השישי באיספהאן, השייח' מוחמד באקיר- איש דת מוסלמי משפיע באיספהאן וסולטאן מסעוד מירזא- בנו של נאסר א-דין שאה קאג'אר שהיה המושל של איספהאן באותה התקופה[3].