טיוטה:הרפורמה המשפטית של אלכסנדר השני
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
הרפורמה המשפטית של אלכסנדר השני נחשבת בדרך כלל לאחת המוצלחות והעקביות מבין כל הרפורמות שלו (יחד עם הרפורמה הצבאית). במסגרת הרפורמה הוקמה מערכת משפט וסדר הליכים משפטיים חדשים לחלוטין. התוצאות העיקריות של הרפורמה היו הנהגת מערכת משפט מאוחדת במקום מערך עיזבונות מסורבל של בתי המשפט הקורפורציים, ושינויים מהותיים במשפט הפלילי באימפריה הרוסית. השינויים האחרונים ברפורמה כללו את ביסוס עקרון השוויון של הצדדים המעורבים, הנהגת שימועים פומביים, משפט המושבעים ועורך דין מקצועי שמעולם לא היה קיים ברוסיה. עם זאת, הרפורמה יצרה גם בעיות, שכן מוסדות מיושנים מסוימים לא כוסו על ידי הרפורמה. כמו כן, הרפורמה נבלמה על ידי ענישה ללא משפט, שהוכנסה בקנה מידה נרחב בתקופת שלטונם של יורשיו - אלכסנדר השלישי וניקולאי השני.
תקנות הרפורמה התבססו על הפרקטיקה הזרה שהייתה קיימת בו זמנית תוך התחשבות בתנאים כלכליים, חברתיים, פוליטיים, דמוגרפיים, דתיים אתניים ואחרים באימפריה הרוסית. מטרת הרפורמה העיקרית הייתה פישוט מערכת המשפט במדינה, הפרדתה מגופים מנהליים, מתן כשירות משפטית לשכבות החברה השונות וחיזוק הסמכות השיפוטית לרבות עצמאותה.[1]
אלכסנדר השני תיאר את תקנות הרפורמה: "לאחר שלמדנו את הצעות החוק הללו אנו מוצאים שהן תואמות את מטרתנו להנהיג ברוסיה את הצדק שיהיה יעיל, צודק, רחום ושווה לכל נתינינו, כדי להעלות את הסמכות השיפוטית, לספק לה את העצמאות הראויה ולגרום לאוכלוסייה לכבד את החוק שבלעדיו רווחת העם בלתי אפשרית ושצריך להוות מדריך תמידי לכולם מהמעמד הגבוה ועד הנמוך”.[1]
תקנות הרפורמה הונהגו בהדרגה ובתחילה היו בתוקף רק במחוזות השיפוט של סנקט פטרבורג ומוסקבה. עד 1894 הם התפשטו בכל שטחה של האימפריה הרוסית, אך בחלק מהמחוזות לא התקיים משפט על ידי חבר מושבעים.[1]
עם זאת, הרפורמה לא התממשה במלואה בשל העובדה שמהלך 20 השנים הבאות אומצו כ-700 חוקי חקיקה שהתנגשו עם סעיפי הרפורמה המהותיים. אולם לעקרונות שהטילה הרפרומה הייתה השפעה משמעותית על מערכת המשפט של האימפריה הרוסית ונלקחו בחשבון בעת הקמת מערכת המשפט הסובייטית ב-1920.[1]