טיוטה:היסטוריה אינטלקטואלית
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
היסטוריה אינטלקטואלית
היסטוריה אינטלקטואלית (Intellectual History) היא החקר השיטתי של רעיונות, פרי עטם ומוחם של אינטלקטואלים, פילוסופים, הוגי דעות ואנשי רוח בני תקופות שונות. התחום עוסק ברעיונות בהקשרם המקורי, אך גם בהשפעתם על רעיונות אחרים, ובאופן בו השתנו לאורך ההיסטוריה. מעבר לכך, התחום עוסק גם בהקשר ההיסטורי הרחב בו הם מופיעים, ובגברים ובנשים היוצרים, מפיצים ומבקרים אותם במהלך ההיסטוריה.
היסטוריה אינטלקטואלית, במידה רבה, מזוהה עם אמירתו של קליפורד גירץ, אבי האנתרופולוגיה התרבותית, אשר אמר כי "האדם הוא בעל חיים האחוז ברשתות משמעות שטווה לעצמו". [1] דיסציפלינה זו פועלת מתוך נקודת הסתכלות דומה. המחקר בה עוסק, במידה רבה, באותן רשתות המשמעות בהן האדם חי ומפתח את רעיונותיו.
היסטוריה האינטלקטואלית היא תחום שגבולותיו שנויים במחלוקת בקרב החוקרים. חלקם טוענים שהתחום כה רחב, עד שאינו ניתן להגדרה. אחרים יחמירו ויוסיפו כי זו טעות לנסות להגדיר תחום זה מלכתחילה, מכיוון שהדבר גורם ליצירת גבולות שרירותיים. היסטוריונים נוספים יאמרו שכמעט כל דיסציפלינה היסטורית מערבת רעיונות, על כן היסטוריה אינטלקטואלית היא תחום שבפועל אינו קיים. כיום אין עוררין על כך שהיסטוריה אינטלקטואלית הינה תחום העומד בפני עצמו, אך גבולותיה עדיין נמצאים בפולמוס מתמיד.
ג'ון בורו (John Wyon Burrow) הגדיר את הדיסציפלינה כ"כוונות מאחורי דבריהם של אנשים בעבר, ומה הייתה המשמעות של דברים אלה עבורם". כשתיאר את התחום, השתמש בורו במטאפורה לפיה שההיסטוריון האינטלקטואלי הוא מתורגמן של העבר, ושהוא חוקר עולמות מלאים בהנחות ואמונות שזרים לנו. [2]