חטיבת גבעתי (תש"ח)
חטיבה של צה"ל במלחמת העצמאות / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
חטיבת גבעתי (חטיבה 5) הייתה חטיבת חי"ש מובחרת שהוקמה בתל אביב, על בסיס חי"ש פרברים (נוער עובד), פלוגות ה"נחשונים" (משוחררי הצבא הבריטי) ועולים חדשים. היא הוקמה בסתיו 1947 על ידי ארגון ההגנה כחטיבת חי"ש, ועם הקמת צה"ל במאי 1948 צורפו אליה לוחמי אצ"ל ומגויסים ואחרי אלטלנה הצטרפו עוד רבים מאנשי האצ"ל והיא הפכה לחטיבה צה"לית. החטיבה נקראה על שם הכינוי המחתרתי של מפקדה הראשון שמעון קוך אבידן. בפברואר 1948 הוצאה החטיבה מתל אביב, על מנת לתפוס את חזית הדרום, כאשר את מקומה תפסו גדודי חטיבת קרייתי. רוב החטיבה הועברה לדרום, 200 מחייליה הועברו לחטיבת הנגב שהורכבה ברובה מחברי פלמ"ח ו-200 חיילים הועברו לירושלים על מנת לחזק את חטיבת עציוני. ערב קום המדינה מנתה החטיבה 3,229 חיילים ומפקדים.[1] היא נחשבת כחטיבת החי"ש המצטיינת במלחמה.
סמל חטיבת גבעתי תש"ח | |
סוג היחידה | חטיבת חי"ר |
---|---|
מדינת מוצא | ישראל ישראל |
יחידות משנה |
|
תקופת הפעילות | 1948–1956 (כ־8 שנים) |
עימות | מלחמת העצמאות |
גזרת פעילות | החזית המצרית |
במהלך מלחמת העצמאות לחמה גבעתי בכ-180 קרבות, בהם נהרגו 675 חיילים ונפצעו כ-2,000 לוחמים.