ויקטוריאנו ורטה
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
חוֹסֶה וִיקְטוֹרְיָאנוֹ וּרְטָהּ מַרְקֵס (בספרדית: José Victoriano Huerta Márquez; 22 בדצמבר 1850 – 13 בינואר 1916) היה גנרל בצבא מקסיקו ונשיא מקסיקו בשנים 1913–1914.
לידה |
22 בדצמבר 1850 קולוטלאן, חליסקו, מקסיקו מקסיקו | ||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
פטירה |
13 בינואר 1916 (בגיל 65) אל פאסו, ארצות הברית ארצות הברית | ||||||
מדינה | מקסיקו, ארצות הברית | ||||||
מקום קבורה | Evergreen Cemetery | ||||||
השכלה | Heroico Colegio Militar | ||||||
מפלגה | ללא שיוך פוליטי | ||||||
בן או בת זוג | Emilia Águila Moya | ||||||
| |||||||
הוא החל את שירותו הצבאי תחת שלטונו של פורפיריו דיאס. עם פרוץ המהפכה המקסיקנית עבר ורטה לצדו של פרנסיסקו מדרו ומאוחר יותר שימש כראש המאבק מול צבאו המורד של אמיליאנו סאפאטה, אך מתחת לפני השטח המשיך לשמור אמונים לדיאס. מאחורי הקלעים הוא רקח מזימה יחד עם הנרי וילסון, שגריר ארצות הברית במקסיקו, להוריד את מדרו מהשלטון. כאשר פרצה מרידה של נאמני דיאס כנגד מדרו, דאג ורטה לרציחתו של מדרו ותפש את מוסרות השלטון. משטרו של ורטה היה משטר צבאי רודני. נשיא ארצות הברית, וודרו וילסון, קרא לוורטה לקיים בחירות דמוקרטיות, ולאחר שזה סירב החזיר וילסון את השגריר לארצות הברית ושלח צבא לכבוש את וראקרוס, עיר הנמל החשובה ביותר במקסיקו. כבר לפני אובדן התמיכה של ארצות הברית נוצר במקסיקו אי-שקט שנבע מכך שרעיונות המהפכה עדיין פעפעו בקרב הציבור הרחב.
ונוסטיאנו קאראנסה הכין תוכנית מגירה פוליטית להדחת ורטה וכינון חוקה. הוא איחד תחתיו כוחות מהפכנים תוך ניצול חולשתו של ורטה והחזרת השגריר האמריקאי. למהפכה המחודשת הצטרפו מנהיגים בולטים כמו פנצ'ו וייה, אמיליאנו ספאטה, אלווארו אוברגון והגנרל פבלו גונסאלס גארזה (אנ'). ביולי 1914, לאחר שורת הפסדים צבאיים, התפטר ורטה. מחליפו הזמני היה פרנסיסקו קרבחאל, עורך דין שפיקח על העברה מסודרת של השלטון.