התפתחות האינטליגנציה האנושית
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
התפתחות האינטליגנציה האנושית קשורה קשר הדוק בהתפתחות המוח האנושי ובהיווצרות השפה כדרך תקשורת מרכזית.
ציר הזמן של האבולוציה האנושית משתרע על פני כ-7 מיליון שנים,[1] מאז ההפרדה של הסוג שימפנזה ועד להופעתה של המודרניות ההתנהגותית לפני 50,000 שנים. שלושת מיליון השנים הראשונות של ציר הזמן מתייחסות לסהלאנתרופוס צ'אנדסיס, שני מיליון השנים הבאות נוגעות לאוסטרלופיתקוס ושני מיליון השנים האחרונות מתפרשות על ההיסטוריה של הסוג הומו בתקופה הפלאוליתית.
הבנת האבולוציה של האינטליגנציה האנושית מתבססת בעיקר על ממצאים פרה-היסטוריים של מבנה השלד,[2] על ממצאים של כלים וציורים בעלי משמעות סימבולית, ועל חקירת השוואתית של האינטליגנציה של בעלי החיים הקרובים ביותר לאדם, הלא הם קופי האדם.
האבולוציה של האינטליגנציה האנושית התרחשה בשלושה מסלולים והם: עליה משמעותית בנפח המוח ביחס ליתר חלקי הגוף בהשוואה לחיות אחרות, עליה בכישורים המוטוריים של היד ופיתוח כישורי שפה מילולית.[3]
תכונות רבות של האינטליגנציה האנושית, כגון היכולת להביע אמפתיה, הקיום של תודעה, אבל, פולחנים ושימוש בסמלים ובכלים, מופיעות אצל הומינידיים, אך הן מתבטאות בצורה מופחתת כפי שהודגם בניסויים בלשניים שבוצעו על קופי אדם.