הקונצרט האירופי
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
הקונצרט האירופי ("קונצרט" במובן הסכמה; באנגלית: Concert of Europe) הוא מושג המתאר את הסדר המדיני שהתקיים באירופה כמאה שנה, החל מתבוסת נפוליאון ב-1815 ועד פרוץ מלחמת העולם הראשונה ב-1914. סדר זה התאפיין בשיתוף פעולה בין מעצמות אירופה במטרה למנוע מלחמות ומהפכות ביבשת ולצורך שמירת הסטטוס-קוו הפוליטי והטריטוריאלי.
מקובל לחלק את תקופת הקונצרט האירופי לשתי תקופות משנה: התקופה הראשונה מוגדרת כפרק הזמן מ-1815 ועד לתחילת שנות ה-60 של המאה ה-19 והתקופה השנייה מתחילת שנות ה-80 של המאה ה-19 ועד פרוץ מלחמת העולם הראשונה ב-1914.[1]
המעצמות האירופיות בתקופה זו היו בריטניה, צרפת, האימפריה הרוסית, האימפריה האוסטרית שהפכה ב-1867 לאימפריה האוסטרו-הונגרית וממלכת פרוסיה שהייתה הגרעין של האימפריה הגרמנית שקמה ב-1871.
למרות מלחמות ומהפכות שפרצו באירופה במהלך תקופת הקונצרט, שיתוף הפעולה בין המעצמות איפשר מאה שנה של שלום ויציבות יחסית ביבשת ובלי שאירופה נגררה למלחמה כוללת. הקונצרט אמנם קרס במלחמת העולם הראשונה אך הניסיון לשמור על הסדר המדיני ומאזן הכוחות ביבשת על ידי שיתוף פעולה בין המעצמות במסגרת משותפת השאיר את חותמו. מסגרות דומות הוקמו במהלך המאה ה-20 כשהבולטות ביניהן באירופה הן האיחוד האירופי וברית נאט"ו ובקנה מידה בין-לאומי חבר הלאומים ואחריו האומות המאוחדות.