המשבר הכלכלי בטורקיה (2018 ואילך)
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
המשבר הכלכלי בטורקיה (בטורקית: Türkiye döviz ve borç krizi – משבר החוב והמטבע בטורקיה) הוא משבר פיננסי וכלכלי מתמשך בטורקיה. הוא מאופיין בצניחת ערכה של הלירה הטורקית (TRY), אינפלציה גבוהה, עליית מחירי האשראי, ועליה באי יכולות להחזיר הלוואות בכלל המדינה. הגורמים העיקריים למשבר הם הגרעון המופרז בחשבון המדינה השוטף, יחד עם חובות פרטיים כבדים במטבע חוץ. זאת, בשילוב עם הסמכותיות הגוברת של נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן ועמדותיו הלא שגרתיות בכל הנוגע למדיניות הריבית.[1][2][3] יש הרואים בחיכוכים הגאופוליטיים עם המערב כגורם נוסף למשבר. זאת, בין היתר עקב הטלת סנקציות על טורקיה מצד ממשל טראמפ, בעקבות מעצרו של הכומר האמריקאי אנדרו ברנסון, אשר נכלא באשמת ריגול לאחר ניסיון ההפיכה הטורקית הכושל ב-2016. הסנקציות הכלכליות התבטאו בהכפלת המכסים על טורקיה ובדגש על פלדה ואלומיניום.[4][5]
בשלביו הראשונים התאפיין המשבר בגלי פיחות משמעותיים בלירה הטורקית, ובהמשך התאפיין באי יכולתם של תאגידים לשלם חובות, מה שגרר את התכווצות הצמיחה הכלכלית של טורקיה. עם העמקת המשבר, שיעור האינפלציה הפך דו ספרתי, והביא את טורקיה למצב של סטגפלציה (אינפלציה גבוהה יחד עם צמיחה איטית ואבטלה). המשבר הביא לסיומה של תקופת צמיחה אינטנסיבית תחת שלטון ארדואן, שניזונה מתנופה בענף הבניה, השקעות זרות ואשראי זול.[6]
הכלכלה החלה להתאושש קלות במהלך שנת 2020 על רקע מגפת הקורונה, אך התאוששות זו הגיעה לסיומה בתחילת שנת 2021 עם ירידה חדה בשער הלירה הטורקית, וזאת בעקבות החלפתו של נגיד הבנק המרכזי נאסי אגבאל, בנגיד שהאפ קבצ'ולו, שחתך את שיעור הריבית מ-19% ל-14%.[7] מהלך זה גרם לירידת ערך הלירה ב-44% בשנת 2021.[8]
על פי ההערכות, המשבר הכלכלי גרם לירידה משמעותית בפופולריות של ארדואן ושל מפלגת הצדק והפיתוח. ירידה זו התבטאה בהפסד המפלגה בבחירות לרשויות המקומיות בערים הגדולות בטורקיה ב-2019, כולל באיסטנבול ובאנקרה.[9][10]