היסטוריה של הונגריה: המהפכה והמונרכיה הדואלית
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
שנת 1848, היא שנת אביב העמים, הביאה את המהפכה אף להונגריה. בהנהגתו של הרפורמיסט לאיוש קושוט ניסו המהפכנים להקים מדינה בעלת שלטון עצמי, אך מבלי לפרוק את מסגרת בית הבסבורג. גם הסדר זה לא היה לרוחם של בני הבסבורג, ובמלחמה שפרצה לחמו ההונגרים נגד האוסטרים, אך גם נגד המיעוטים הלאומיים בארצם הם, אשר דרשו אף הם את חירותם הלאומית.
ערך מחפש מקורות | |
לאחר שדיכא הקיסר פרנץ יוזף את המהפכה בארצו הוא פנה לדכא את המרידה ההונגרית. בשורה של קרבות, שבהם נעזרה אוסטריה בצבאו של הצאר ניקולאי הראשון, שפלש להונגריה מן המזרח, דוכא המרד ביד רמה. קושוט נמלט לטורקיה ושלושה עשר ממנהיגי המרידה, ביניהם ראש הממשלה הראשון של הונגריה, לאיוש בתיאני, הוצאו להורג. הונגריה פוצלה לחמישה מחוזות במדינה האוסטרית, בהם משל בחוזק יד ממשל צבאי אוסטרי.
תבוסותיהם של האוסטרים במלחמה באיטליה הביאו את הקיסר פרנץ יוזף להכיר בכך שחוזקה של האימפריה תלוי ביחסה למיעוטיה, ובראשם ההונגרים, וכי אם יימשך המצב של אי שקט פנימי, תתמוטט האימפריה תחת הלחצים מבפנים ומבחוץ. לאחר משא ומתן ארוך, הגיעו ההונגרים ובית הבסבורג לפשרה, אשר כוננה ממלכה דואלית, שבה ניתנה להונגרים אוטונומיה מוחלטת כמעט לנהל את ענייניהם, תוך השארת ענייני החוץ, הצבא והכלכלה בידי בית הבסבורג. פשרה זו, שכונתה בגרמנית "Ausgleich" ובהונגרית "Kiegyezés", הביאה להקמת "האימפריה האוסטרו-הונגרית" בשנת 1867.
התקופה שלאחר מכן הייתה תקופת פריחה ושגשוג מדיני וכלכלי ברחבי הונגריה. הממשלה ההונגרית, בהנהגת קלמן טיסה, ולאחר מכן בנו אישטוון טיסה, הייתה בעלת השפעה גוברת והולכת בניהול ענייני האימפריה, ויכלה אף לדכא את המיעוטים בשטחה היא. הממלכה התפתחה, עברה תהליכי דמוקרטיזציה וליברליזציה (תוך מתן שוויון זכויות אזרחי ליהודים), ואף הוקמה מפלגה סוציאל-דמוקרטית. ברקע הדברים עמדה תמיד שאלת המיעוטים הלאומיים באימפריה, שאלה שעם פרוץ מלחמת העולם הראשונה (אשר ברקע פריצתה המאבק הלאומי בבלקן), הפכה לשאלה החשובה ביותר שעל סדר היום ההונגרי, והיא שהביאה להתפוררות הממלכה לאחר המלחמה.